מכנסי בד. ת"ר, בד – שיהיו של בוץ, בד – שיהיו חדשים לאכשעה שהיו בבדי פשתן, עכ"ל. אבל הרמב"ם בפ"ח ה"ד מכלהמ"ק כתב לענין חדשים משום דכתיב לכבוד ולתפארת, ונראה דסמך על מסקנת הגמרא דלא ממשמעות בד ילפינן כן אלא ה"ק בגדים שנאמר בהם בד צריכים שיהיו של בד חדשים, ועל זה מוסיף מדנפשיה טעם משום דכתיב לכבוד ולתפארת, כידוע דרכו לתפוס סמך מפסוק שבענין אף שלא נזכר בגמרא היכי שאין נ"מ לדינא. , בד – שיהיו שזורים, בד – שיהא חוטן כפול ששה לבדבד היינו בוץ ובעלמא נקראים שש משזר, וקיי"ל ביומא ע"א ב' דברים שנאמר בהם שש צריך שיהא חוטן כפול ששה, והיינו ששה מכל מין ומין שבו, ויתבאר אי"ה לפנינו לקמן בפ' פקודי (ל"ט כ"ז). , בד – שלא ילבש של חול עמהן לגמפרש בגמרא דהלשון בד משמע לבדו, ונראה הטעם כמשכ"ל אות ל"א משום דכתיב לכבוד ולתפארת. . (זבחים י"ח ב׳)
מכנסי בד וגו׳. תניא, מכנסי כהנים למה הן דומין, כמין פלמניא של פרשים למעלה עד מתנים, למטה עד ירכים ויש להם שנצים לדקרוב לאמר דהמלה שנצים הוא כמו שנסים בחלוף אותיות זסשר"ץ ומלשון וישנס מתניו (מ"א י"ח מ"ו) שפירושו ענין חגירה, וה"נ הפי' ויעשו להם חגורות. , ואין להם לא בית הנקב ולא בית הערוה להר"ל חללים כאלה, משום דגנאי הוא לבגדי הקודש, דאצלם היה המנהג בבגדי חול שהיה תיק בין הירכים לעטוף האבר וכזה כנגד בית הרעי, והוא מגונה, אלא היה החלל רחב ותלוי למטה ועי' ברש"י עוד פי' בזה. . (נדה י"ג ב׳)