מערב עד בקר. אין לך עבורה שנשרה מערב עד בקר אלא זו בלבד, מאי טעמא, דאמר קרא יערך אותו, אותו מערב עד בקר ואין דבר אחר מערב עד בקר לאכלומר אין לך עבודת יום כשרה לאחר הדלקת הנרות, וטעם הדרשה מדלא כתיב יערכנו כנהוג בכ"מ לכתוב הכנוי בקצור, ועיין מש"כ לקמן בסוף הפרשה בפסוק בבקר בבקר בהטיבו את הנרות. . (פסחים נ"ט א')
מערב עד בקר. ת"ר, מערב עד בקר, תן לה מדתה שתהא דולקת מערב עד בקר, וכמה היא, שלשה ומחצה לוגין, חצי לוג לכל נר לבדכך שיערו חכמים ללילי תקופת טבת שלא תכבה כל הלילה, ופירש"י שאפילו בליל קצר היה נותן ככה ומה שנשתייר בבקר זורק לחוץ, ואיכא דאמר בקיץ היה עושה פתילה עבה כדי שיכלה השמן מהר, עכ"ל, ומש"כ זה בשם איכא מאן דאמר כן הוא בירושלמי יומא פ"ב ה"ב. . (מנחות פ"ט א׳)