1לא תאכלו כל נבלה. אזהרה לאוכל נבילות מניין, לא תאכלו כל נבילה, טריפה מניין, א"ר יוחנן, כל נבילה – לרבות את הטריפה כזצ"ע ל"ל לר' יוחנן למילף טריפה מכאן והא הוא בעצמו ס"ל בבבלי חולין ק"ב ב' דהפסוק דמשפטים ובשר בשדה טריפה לא תאכלו קאי על בשר מן הטריפה א"כ הרי יש אזהרה על זה, ואולי צריך לאזהרה זו משום דהפסוק ובשר בשדה כולל הרבה דרשות ואזהרות, כמבואר לפנינו בפ' משפטים, ולכן יליף מזה דבא ביחוד על נבילה וטריפה, וצ"ע.
.
(ירושלמי נזיר פ"ו ה"א)
2לא תאכלו כל נבלה. האוכל אבר מן החי מטריפה א"ר יוחנן חייב שתים, משום לא תאכלו כל נבילה ומשום ולא תאכל הנפש עם הבשר (י"ב כ"ג) כחבדרשה הקודמת מרבינן טריפה מפ' לא תאכלו כל נבילה, ולעיל בפ' שהביא ולא תאכל הנפש עם הבשר דרשינן זה הפסוק על אבר מן החי, דהכי משמע, לא תאכל הבשר בעודנו עם הנפש דהיינו אבר מן החי, יעו"ש. וכיון דמתרי קראי נפקא ותרי לאוין איכא לכן אפילו אכל בחדא אכילה ובחדא התראה חייב שתים.
.
(שם שם)
3כל נבלה. לרבות נבלת הכוי כטהרבותא בזה אע"פ דכוי הוי בריה בפני עצמה ואולי אינה לא מין חיה ולא מין בהמה. וא"א לפרש כאן כמו בעלמא בריה בפ"ע שהיא ספק בהמה ספק חיה, משום דא"כ הרי היא נבילה ממ"נ וא"צ לרבויי. והתוס' האריכו בזה, ולא ידעתי למה, יעו"ש.
.
(כריתות כ"א א')
4לגר. א"ר שמעון, נותן טעם לפגם מותר, דכתיב לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה, הראויה לגר קרויה נבילה ושאינה ראיה לגר אינה קרויה נבלה לר"ל אם נתקלקל טעמה ונפגמה ששוב אינה ראויה למתנה בטל איסורה. וע' מש"כ בדין נותן טעם לפגם בפ' מטות בענין הגעלת כלי מדין, ופרטי דין זה ביו"ד סימן ק"ג.
.
(ע"ז ס"ז ב')
5לגר וגו', תניא, ר' יהודה אומר, לגר אשר בשעריך תתננה או מכר לנכרי, דברים ככתבן, לגר בנתינה ולנכרי במכירה לאולאפוקי מדעת ר' מאיר דס"ל אחד גר ואחד נכרי בין במכירה בין בנתינה, וקיי"ל כר' יהודה. וכתבו התוס' הא דאצטריך לר' יהודה דרשה זו ולא די ליה בלאו דלא תחנם (פ' ואתחנן) הוא משום דאצטריך ללאו ועשה, ועיין מש"כ בפ' ואתחנן שם.
.
(פסחים כ"ב ב')
6או מכר לנכרי. תנא דבי ר"א, מניין לבשר בחלב שאסור בהנאה, דכתיב לא תאכלו כל נבלה לגר תתננה או מכר לנכרי לא תבשל גדי בחלב אמו, אמרה תורה, כשתמכרנה לא תבשלנה ותמכרנה לבדהו"א כיון דמותר ליהנות מנבלה שמותר למכרה לעובדי כוכבים רשאי לתקנה עוד שתהיה יותר חשובה להעובדי כוכבים, והיינו שיבשלנה בחלב, קמ"ל הפסוק דאע"פ שהתיר לך הנאת נבלה לא תוסיף בה עוד איסור, ועיין מש"כ באות הסמוך וצרף לכאן.
.
(חולין קט"ו ב')
7כי עם קדוש אתה. תניא, איסי בן יהודה אומר, מניין לבשר בחלב שאסור, נאמר כאן
8כי עם קדוש אתה לא תבשל גדי בחלב אמו, ונאבד להלן (פ' משפטים) ואנשי קודש תהיון לי ובשר בשדה טריפה לא תאכלו, מה להלן אסור אף כאן אסור לגואע"פ דבעלמא ילפינן לאיסור אכילת בשר בחלב מדכתיב שלש פעמים לא תבשל גדי בחלב אמו, אך הוא רוצה ללמוד מדרשה פשוטית וכמש"כ למעלה, וזה הוא גם טעם הדרשות הבאות בענין זה.
.
(חולין קי"ד א')
9כי עם קדוש אתה. תניא, רבי אומר, מניין לבשר בחלב שאסור בהנאה, נאמר כאן כי עם קדוש אתה לא תבשל גדי בחלב אמו, ונאמר להלן (פ' תצא) לא יהיה קדש בבני ישראל, מה להלן בהנאה אף כאן בהנאה לדעיין מש"כ באות הקודם וצרף לכאן.
.
(שם קט"ו ב')
10כי עם קדוש אתה. קדש עצמך במותר לך, דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור אי אתה רשאי לנהוג היתר בפניהם להנראה באור המשך דרשה זו, דכיון דמותר לאדם להתקדש במותר לו, א"כ הרי אלו הנוהגים איסור בדבר המותר הרי הם מתנהגים בתוספת וא"כ זה הנוהג היתר בפניהם הוי כמחלל קדושה ומבזה אותה, ואמנם זה הוא דוקא אם אלה הנוהגים כן מכוונין לסייג ופרישות, אבל אם נוהגים כך מפני שסוברים שהוא אסור מותר להתיר, דטועים הם, ומצוה לברר להם טעותם. וע' פרטי דינים בזה באו"ח סי' תצ"ג ותקל"ד וביו"ד סי' רי"ד.
[ספרי].
11לא תבשל גדי. כל פסוק זה נתבאר לפנינו בפ' משפטים בפסוק כזה.