ובלעדיך וגו'. א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן, בשעה שאמר פרעה ליוסף ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו, אמרו אצטגניני פרעה, עבד שלקחו רבו בעשרים כסף תמשילהו עלינו, אמר להו, גונוני מלכות אני רואה בו ועניני מלכות בחכמה וגבורה ויופי. ובקהלת מתרגמינן הלשון ענין רע – גון ביש. , אמרו לו, אם כן יהא יודע בשבעים לשון, בא גבריאל ולמדו ולא הוי קגמר, הוסיף לו אות אחת משמו של הקב"ה ולמד, שנאמר (תהלים פ"א) עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע זפשוט דדריש הלשון שפת לא ידעתי. ובעלי הרמזים נתנו רמז לשבעים לשון בפסוק זה שמתחיל בע' ומסיים בע'.
ומה שאמר יוסף ועתה ירא פרעה איש נבון וגו'. אף על פי שלא נשאל על זה ואין מן הנמוס להיות נדרש ללא שאלוהו י"ל פשוט דזה שייך לסבת החלום ופתרונו, ר"ל שנתן טעם מדוע הגיד ה' את כל אלה לפרעה, כדי שיפקד איש נבון וחכם על בטחון המדינה. ורמב"ן טרח הרבה בענין זה. .
(סוטה ל"ו ב')
ומה שאמר יוסף ועתה ירא פרעה איש נבון וגו'. אף על פי שלא נשאל על זה ואין מן הנמוס להיות נדרש ללא שאלוהו י"ל פשוט דזה שייך לסבת החלום ופתרונו, ר"ל שנתן טעם מדוע הגיד ה' את כל אלה לפרעה, כדי שיפקד איש נבון וחכם על בטחון המדינה. ורמב"ן טרח הרבה בענין זה. .
(סוטה ל"ו ב')