ושם ימותו. ר׳ עקיבא אומר, דור המדבר אין להם חלק לעוה"ב ואין עומדין בדין, שנא׳ במדבר הזה יתמו ושם ימותו, יתמו בעוה"ז ושם ימותו בעוה"ב כגענין חלק לעוה"ב ידוע שהוא חלק בשכר הרוחני הנצחי, ואין עומדין בדין, הכונה היא לאחר תחיית המתים, והיינו שהנשמה לאחר מיתה כלה בעשן כלה. ובטעם הדיוק הנה לכאורה משמע דמדייק משום דהמלות ושם ימותו מיותרים, דדי היה לכתוב במדבר הזה יתמו, אבל מאבות דר"נ פ' ל"ו משמע דדריש המלה שם דקאי על עוה"ב, דאיתא שם, ר"א אומר דור המדבר לא חיים ולא נדונים, שנאמר במדבר הזה יתמו ושם ימותו, משיבין חכמים על דבריו וצדיקים מי לא כתיב בהם שם והכתיב שמה קברו את אברהם ושמה תקברני, יעו"ש, הרי דהדיוק הוא מלשון שם, וכ"מ בסוטה י"ג ב' דהמלה שם הנאמר גבי מיתה מורה על עוה"ב, דאיתא שם וימת שם משה, יש אומרים לא מת משה, כתיב הכא וימת שם משה וכתיב התם (פ' תשא) ויהי שם עם ה', מה התם עומד ומשמש אף הכא עומד ומשמש [בגן עדן]. ובדרוש הספדי אחד בארנו ע"פ כלל זה עניני אגדה שונים, וכאן אין להאריך.
.
(סנהדרין ק"י ב׳)
(סנהדרין ק"י ב׳)