לא תחרש. אין לי אלא חורש, מניין לרבות את הדש והיושב בקרון והמנהיג, ת"ל יחדו קאדאם היה כתוב לא תחרוש לבד הייתי אומר דהקפידא היא על החרישה, וא"כ היה במשמע דרק החרישה אסורה, אבל מדסיים הכתוב יחדו מבואר דהקפידא היא על חבורם ויחודם, וא"כ אין נ"מ באיזה אופן יתחברו אם ע"י חרישה או דישה וכדומה, ומה שתפס הכתוב חרישה הוא מפני שדבר הכתוב בהוה וברגיל, שעיקר מלאכת השור היא חרישה. ועיין בב"י ליו"ד סי' רצ"ז הנוגע לדרשה זו.
[ספרי].
קריאה במקור
תורה תמימה על התורה · דברים · פרק 22 · פסקה 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בשור וחמר. אחד שור ואחד כל בהמה לכלאים דחרישה, דילפינן שור שור משבת קבדכתיב (פ' ואתחנן) לא תעשה כל מלאכה וגו' שורך וחמורך וכל בהמתך.
, א"כ מה ת"ל שור וחמור – שדבר הכתוב בהוה קגר"ל ברגיל, שאלה הבע"ח עומדים לחרישה ולמשא. ולדינא פסק הרמב"ם בפ"ט ה"ח מכלאים דאינו חייב מה"ת אלא בחורש ומנהיג בשני מינים שאחד טמא ואחד טהור דומיא דשור וחמור, ורק חכמים אסרו כל שני מינים בין ששניהם טמאים בין ששניהם טהורים, אבל הרא"ש פסק דכל שני מינים אסור מה"ת אף טהורה עם טהורה, וכ"פ בשו"ע, ומדרשה שלפנינו ראיה לדעה זו, יען דלדעת הרמב"ם קשה מאי פריך א"כ למה נאמר שור וחמור, והלא אפשר דלכן כתיב שור וחמור להורות דרק מין טהור עם טמא כשור וחמור חייב. וחידוש הוא שלא העירו כלום מהדרשה שבסמוך מספרי, יחדו לרבות הפרד, והיינו שאסור לחברו עם סוס או חמור יעו"ש, הרי מבואר שמה"ת אסור גם שני מינים טמאים. ועי' בריטב"א מכות כ"ג א' לענין מנהיג בשור פסוה"מ דלוקה משום דעשאו הכתוב לשני מינים – צבי ואיל, אף דשניהם כשרים, וצ"ע.
.
(ב"ק נ"ד ב')
(ב"ק נ"ד ב')
בשור וחמר. בשור וחמור אי אתה חורש אבל אתה חורש בשור עם אדם ובחמור עם אדם קדשהולך בצדן ומדריכן במרדע או הולך לפני הבהמה ומושכה אחריו במתג, וע"ל בפ' ואתחנן בפ' למען ינוח עבדך (ה' י"ד) באה עוד דרשה בענין זה.
.
(ירושלמי כלאים פ"ח ה"ד)
(ירושלמי כלאים פ"ח ה"ד)
יחדו. לרבות הפרד קההוא הנולד מסוס וחמור, ואסור ג"כ לחברו עם סוס או חמור, והרבותא דאע"פ שהוא מצד אחד מין אחד עם הכלאים בכ"ז נקרא זה יחדיו, ועיין בתוי"ט פ"ח מ"ד דכלאים, ויש גירסות שונות והפוכות בענין דרשה זו בספרי.
[ספרי].
יחדו. לרבות קושר הסוס בצדי הקרון או לאחר הקרון קופירשו הרא"ש ור"ח, דרך עגלה למשוך בקרון ואסור לקשור סוס בין בצדי הקרון בין מאחריו כדי ללמדו למשוך, והרמב"ם בפי' המשנה פי' בע"א.
.
(שם)
(שם)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad