1תשמרו את כהנתכם. שומע אני אפילו לשחיטה, ת"ל (ר"פ ויקרא) ושחט את בן הבקר לפני ה׳ והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם, מקבלה ואילך מצות כהונה חר"ל מדכתיב כהן בקבלה ולא בשחיטה ש"מ דושחט אבעלים קאי, וסמך ידו [בעל הקרבן] ושחט הוא, ועיין מש"כ לקמן אות י"ב, ופרטי דין שחיטה בזר נתבאר לפנינו ריש פרשה ויקרא.
.
(יומא כ"ז א׳)
2ועבדתם עבדת מתנה. אי ועבדתם שומע אני מעורבבים ת"ל עבודת מתנה, מה מתנה בפייס אף עבודה בפייס טר"ל יכול כל כהן שרוצה להקריב יבא ויקריב, בלא סדר ומשטר, ת"ל עבודת מתנה, כלומר מתנות כהונה התקינו להם פייסים שהם משמרות כנודע, כך יתקנו פייסים לעבודות מזבח, ומבואר ענין הפייסים בפ"ב דיומא. ואמנם דרשה זו אסמכתא היא, דעיקר ענין הפייסים מדרבנן הוא, ורק חז"ל מצאו לזה רמז וסמך בתורה כדרכם בקודש.
[ספרי].
3עבדת מתנה. תניא, אמר ר׳ שמעון בן לקיש, זר שתרם מעל המזבח פטור, מאי טעמא, דכתיב ועבדתם עבודת מתנה ׳ יצא זה שהוא בהרמה יאיירי בתרומת הדשן ודישון מזבח הפנימי והמנורה, ועיין באות הסמוך.
.
(ירושלמי יומא פ"ב ה"א)
4והזר הקרב יומת. אמר רב, זריקה הקטרה, ניסוך המים וניסוך היין זר חייב עליהם מיתה, מאי טעמא, דכתיב ואתה ובניך אתך תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח ועבדתם עבודת מתנה והזר הקרב יומת, עבודת מתנה ולא עבודת סילוק יאבזה בא להוציא עבודת תרומת הדשן ודשון מזבח הפנימי והמנורה, ודריש עבודת מתנה שאתה נותן על המזבח ולא עבודת סלוק שאתה מסלק וסר מעל המזבח והיינו הך דדרשה הקודמת בלשון אחר.
, ועבדתם – עבודה תמה ולא עבודה שיש אחריה עבודה יבעבודה תמה היא עבודה שגומרת ומתממה את הדבר ולא שיש אחריה עבודה, כגון שחיטה וקבלה והולכה שיש אחריהם עבודה, אבל זריקה הוי עבודה אחרונה שבדם, וכן הקטרה בקומץ מנחה ובאברים ופדרים, וכן ניסוך היין בכל השנה וניסוך המים בחג.
, ולכל דבר המזבח, לאתויי שבע הזאות שבפנים ושבמצורע יגשמזה על הפרוכת מפר העלם דבר ופר משיח ושל יוהכ"פ ושבמצורע שמזה מלוג שמן בהיכל כדכתיב (פ' מצורע) והזה מן השמן באצבעו, דסד"א לאו דבר המזבח הוא להכי מרבה לכל. ולכאורה דרשה זו אך למותר, שהרי בלא"ה זר חייב מיתה על כניסה בפנים אך בביאה ריקנית, אך משכחת לה כששגג בביאה. –
ועיין ברמב"ם פ"ט ה"ה מביאת מקדש שכתב, והמסדר שני גזרי עצים על המערכה הרי הוא כמקטיר אברים וחייב מיתה, שהעצים קרבן הוא, עכ"ל, וזה מאמר ר' יוחנן בסוגיא כאן (ע"ב), ומפרש טעמיה בגמרא דס"ל דעבודה תמה היא, והיינו שסידור מערכת עצים תמה בזה, ומפרש עוד בגמרא דרב לא ס"ל כן משום דחשיב רק ארבע עבודות, ומשמע דתו לא, ובארו טעמיה דס"ל דלאו עבודה תמה היא, כיון דיש אחריה סדור אברים, ואף דהכא סדור עצים ואחריה סדור אברים בכ"ז שם סידור אחד היא.
והנה לפי"ז יפלא על הרמב"ם דפסק כר' יוחנן ולעיל בפרק הנזכר הלכה ב' כתב מפורש דאין חייב מיתה רק על ארבע עבודות, כרב, וצ"ל דלכן הוסיף הרמב"ם הלשון והמסדר שני גזרי עצים הרי הוא כמקטיר אברים, לומר שעבודה זו היא מן השם הקטרה, ואחרי דעל הקטרה חייב, חייב גם על סידור העצים.
אך לפי"ז יקשה מנ"ל להגמרא דרב לא ס"ל כר' יוחנן בזה משום דחשיב רק ארבעה דברים, כמש"כ, ודילמא באמת ס"ל גם הוא כר' יוחנן, ורק לא חשיב זה משום דזה נכלל בענין הקטרה וכלשון הרמב"ם, וצ"ע.
.
(יומא כ"ד א׳)
5והזר הקרב יומת. עי׳ בדרשה לעיל פ׳ במדבר א׳ נ"א בלשון כזה.
6והזר הקרב יומת. מכאן לזר ששימש במקדש שחייב מיתה ידבידי שמים, כפי שיתבאר בדרשה הבאה.
.
(סנהדרין פ"ג ב׳)
7והזר הקרב יומת. תניא, ר׳ ישמעאל אומר, נאמר כאן והזר הקרב יומת ונאמר להלן (י"ז כ"ח) כל הקרב הקרב אל משכן ה׳ ימות, מה להלן בידי שמים אף כאן בידי שמים טושם בודאי בידי שמים איירי, דבמאתים וחמשים איש השרופים בעדת קרח כתיב, והחילוק בין מיתה ביד"ש לכרת בארנו בפ' אמור כ"ב ט' בפסוק ולא תשאו עליו חטא, וע"ע מש"כ השייך לדרשה זו לעיל בפ' במדבר (א' נ"א וג' ל"ח), ודעת ר' עקיבא בגמרא דמיתה זו היא בידי אדם, ולא קיי"ל כותיה, ואונקלוס תרגם יומת – יתקטל, וכפי הנראה סובר כר"ע ותימא שתרגם שלא אליבא דהלכתא, ועיין בנמוקי רמב"ן פ' משפטים בפסוק וגם בעליו יומת.
.
(שם פ"ד א׳)