לא ירבה לו סוסים. יכול אפילו כדי מרכבתו ופרשיו, ת"ל לא ירבה לו, לו אינו מרבה אבל מרבה הוא כדי רכבו ופרשיו, הא מה אני מקיים סוסים – סוסים הבטלים פבנראה כונת הקושיא הא מה אני מקיים סוסים, דהא סתם קנין סוסים הוא לרכב ולפרשים וכיון דלרכב ופרשים אין קצבה ממילא אין קצבה גם לסוסים, ועל זה אמר סוסים הבטלים, שהם רק להתפאר ולהתגאות בהם, וע"ע בדרשה הבאה.
. (סנהדרין כ"א ב')
למען הרבות סוס. מניין אפילו סוס אחד והוא בטל שהוא בלא ירבה, ת"ל למען הרבות סוס, א"כ למה נאמר סוסים – לעבור בל"ת על כל סוס וסוס פגועיין מש"כ השייך לענין זה בפ' הסמוך אות פ"ז.
. (שם שם)
לא תספון לשוב. תנא רבי שמעון בן יוחאי, זה אחד מן השלשה מקומות בתורה שבהם הוזהרו ישראל שלא לשוב למצרים פדויתר המקומות בתורה הם הפ' דפ' בשלח כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפון לראותם עוד עד עולם [ועיין מש"כ שם] והפ' דפ' תבא והשיבך ה' מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראותה.
. (ירושלמי סוכה פ"ה ה"א)
לא תספון לשוב. לישיבה אי אתה חוזר, אבל אתה חוזר לסחורה ולפרקמטיא ולכבוש את הארץ פהדעיקר האיסור הוא להשתקע שם, וזה שייך רק בישיבת קבע. וכתב הרמב"ם בפ"ה ה"ח ממלכים וז"ל, ויראה לי שאם כבש מלך ישראל את ארץ מצרים ע"פ ב"ד שהיא מותרת ולא הזהירה התורה אלא לשוב אליה יחידים או לשכון בה והיא ביד עובדי כוכבים מפני שמעשיהן מקולקלים ביותר, עכ"ל. ובעל החנוך כתב על זה ודברי פי חכם חן, ולא ידעתי למה כתב הרמב"ם זה בלשון ויראה לי, והלא כן מבואר מפורש בירושלמי שלפנינו אבל אתה חוזר לכבוש את הארץ, והיינו לכבוש היינו לישב בה, וצ"ע.
. (ירושלמי סנהדרין פ"י ה"ט)