אישה הפרם. האומר לאשתו הרי זה גיטך חוץ מהפרת נדריך מהו, מי אמרינן בנשואין הא לא שייר, או דילמא אישה הפרם כתיב, תיקו עגבאור הענין כי מדין תורה הפוטר את אשתו בגט צריך לפוטרה עד שלא ישאר לו עמה כל יחס וקשר ואגידה כל שהוא, ומבעי בזה באומר לאשתו הרי את פטורה מחבלי האישות עמי לכל דבר חוץ מזה שאם תדורי אוכל להפר, מי הוי זה שיור או לא, כי יש סברא לומר כיון שאין שיור זה בעניני נשואין שהרי מותרת להנשא לכל אדם, אין זה נקרא שיור ויחס אליו, או מכיון שענין הפרתו את נדריה נמשך מקשר האישות שביניהם כדכתיב אשה הפרם, הרי נקרא עליה עדיין שם אשתו, וא"כ הוי זה שיור, ולא איפשטא האיבעיא, וקי"ל דהוי ספק מגורשת וצריכה גט אחר.
. (גיטין פ"ה א׳)
וה׳ יסלח לה. ת"ר, באשה שהפר לה בעלה והיא לא ידעה הכתוב מדבר עדדאין לומר דאיירי באשה שנדרה והפר לה בעלה, דלפי"ז סליחה זו למה ולכאורה קשה למה לא דריש כזה בפסוקים הקודמים דכתיב שם לשון כזה, בפ' ו' ובפסוק ט', יעוי"ש, והמתין עד הכא, וי"ל משום דשם אפשר לאוקמי בעברה על הנדר בלא הפרה, אבל הכא כתיב מפורש אישה הפרם וה' יסלח לה, דמשמע מפורש שגם לאחר ההפרה צריכה סליחה, וקשה למה כן, לכן דריש מה שדריש.
, וכשהיה ר׳ עקיבא מגיע לפסוק זה היה בוכה, אמר, ומה מי שנתכוין לבשר חזיר ועלה בידו בשר טלה צריך כפרה וסליחה, המתכוין לבשר חזיר ועלה בידו בשר חזיר על אחת כמה וכמה עהדהכא כוונה לעשות מה שעשתה באיסור, לעבור על הנדר, ורק בלא ידיעתה עשתה מעשה בהיתר מפני שהפר לה בעלה, ולמדין אנו מאגדה זו שאין חיוב לבעל להפר נדרי אשתו בפניה דוקא לומר לה מופר לך, אלא דאפי' לא שמעה, דאל"ה לא שייך לומר והיא לא ידעה. וצריך תלמוד איך הדין בהתרת חכם אם אפשר להתיר גם שלא בפניו וידיעתו, ולכאורה איזו נ"מ בזה בין חכם לבעל ואב, וגם לא מצינו מפורש להיפך, [וענין סוגיא דנדרים ס"ה א' לא שייך לזה], וגם מצינו החילוק בין התרת חכם להפרת בעל שהחכם אומר בלשון התרה והבעל בלשון הפרה, כמבואר בריש פרשה זו, ותו לא, וצ"ע לדינא.
. (נזיר כ"ג א׳)