וכל ערכך יהיה בשקל. אין בערכין פחות מסלע, דאמר קרא וכל ערכך יהיה בשקל, כל ערכין שאתה מעריך לא יהיו פחותין משקל קמבדעני שהעריך עצמו או אפי' את עשיר ואין לו להמעריך דמי הערך רק סלע נותנו ופטור. אבל אם נתן פחות אינו נפטר, ולכן כשיעשיר צריך לשלם כל הערך עד חמשים שקלים כמבואר בריש הפרשה.
. (שם ז' ב')
עשרים גרה יהיה השקל. למדנו לשקל שהוא עשרים גרה, ומניין שאם רצה להוסיף יוסיף, ת"ל יהיה, יכול יפחות, ת"ל (פ' קרח) עשרים גרה הוא קמדכבר כתבנו לעיל בפ' י"ז מענין שנויי משקלות המטבעות התלויים בהסכמת המדינה שפוחתים או מגדילים אותם לפי צורך המקום והזמן, ועל זה אמר כאן שבשקל הקודש מותר רק להגדיל משקלו, וכמבואר בגמרא כאן שחכמים הוסיפו על השקל כמש"כ שם, אבל לפוחתו כדרך שלפעמים פוחתין המדינות מטבעות חול אסור, ויליף כן משום דפעם כתיב עשרים גרה יהיה השקל ופעם כתיב עשרים גרה הוא, ומשמע דאף שאפשר להוסיף עליו אבל לא יפחתו ממנו, דכן משמע הלשון הוא שבהווייתו יהא. ויתר פרטי ערכי מטבעות הנמצאות בדחז"ל ביארנו למעלה בפ' הנזכר, ועוד יתבאר מזה בהתיחסותם למטבעות מדינות שלנו בפ' קרח בפ' עשרים גרה הוא, וע"ע לפנינו ר"פ תשא.
. (בכורות ג' א')