1כי ידעתיו. א"ר אלעזר, מברכתן של צדיקים אתה למד קללתן של רשעים, דכתיב כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט, וכתיב בתרי' ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי רבה מאר"ל מתוך הסיבה שפירש הקב"ה שבשבילה הוא מברך את אברהם – מפני שהוא עושה צדקה ומשפט, וסמוך לזה אמר זעקת סדום ועמורה כי רבה, ולא פירש שחטאם הי' היפך צדקה ומשפט, כלומר, שגזלו וחמסו ועשו עול ושוד, וכמבואר בפסוק הסמוך דכמו בדור המבול נענשו על עון גזל כך בסדום נענשו על עון זה, יעו"ש, וכן היתה חסרה מדת הצדקה בסדום כמבואר בסמוך ריש פסוק כ' וביחזקאל ט"ז הנה זה הי' עון סדום אחותך גאון שבעת לחם הי' לה ויד עני ואביון לא החזיקה. .
(יומא ל"ח ב')
2את בניו וגו'. את בניו ואת ביתו לעשות צדקה ומשפט, בניו לדין, ביתו לצדקה,. [דנשים אדיני לא מפקדי] מבמדייק יתור הלשון ואת ביתו, דבכל מקום מצינו רק שם בנים ביחס אל הדורות העתידים, ודריש ביתו – זו אשתו (שבת קי"ח ב'). ודע דמכאן סמך ראי' לדעת רמב"ם בפי' מצות דינים שנצטוו בני נח דענינו להושיב דיינים לדון ולא כרמב"ן שענינו כל דיני ממונות וגזילות וחבלות וכל מיני נזקין וכדומה, יען דאי כפי' רמב"ן לא יתכן לומר שהאשה לא תתחייב בכל הפרטים האלו, הלא תחבל ותלסטם מבלי כל דין ועונש, משא"כ לרמב"ם הענין הוא שאין עליה מצות ישיבת דיינים, וזה קרוב להאמר. ובעיקר מחלוקת רמב"ם ורמב"ן בארנו לעיל בפ' בראשית (ב' ט"ז) יעו"ש. .
(סנהדרין נ"ז ב')
3צדקה ומשפט. תניא, שלשה סימנים באומת ישראל, רחמנים, ביישנים, וגומלי חסדים, גומלי חסדים דכתיב פי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט מגנראה דסמך על מ"ש בחולין קל"ד ב' דהלשון צדקה ענינו לפנים משורת הדין, כמ"ש שם צדק צדק תרדוף צדק [ותר] משלך ותן לו, וע' לפנינו ריש פ' עקב תבא עוד דרשא לשורש מדת גמילות חסד בישראל, ויתר השתי מדות רחמנים וביישנים יתבאר לפנינו ס"פ יתרו בפסוק ולמען תהי' יראתו על פניכם ובפ' ראה בפ' ונתן לך רחמים ורחמך. והנוגע מדבר זה לדינא הוא שמי שיש בו היפך המדות האלה, דהיינו מי שהוא עז פנים ואכזר ושונא את הבריות ואינו גומל להם חסד, חוששין לו ביותר שמא אינו ממשפחת ישראל כשרה, כיון שאין בו סימני אומה זו, וע"פ סימן זה דחה דוד המלך את הגבעונים מלבא בקהל ישראל לפי שראה אותם שהעיזו פניהם ולא נתפייסו ולא רחמו על בני שאול ולא גמלו לישראל חסד למחול לבני מלכם והם עשו עמהם חסד והחיום, וכמבואר ענינם בש"ב כ"א. ולמדין אנו ממעשה זו דרק בג' סימנים אלה ביחד חוששין לפסול זרע, כמו שחשיב שראה בהם היפך כל הסימנים ואז רחקם. .
(יבמות ע"ט א')
4צדקה ומשפט. פתח ההוא מתורגמן ואמר, אחינו גומלי חסדים בני גומלי חסדים, המחזיקים בבריתו של אברהם אבינו, שנאמר כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט מדעיין מש"כ בדרשא הקודמת ולקמן בפסוק ויטע אשל (כ"א ל"ג). .
(כתובות ח' ב')
5צדקה ומשפט. דרש רבי שמלאי, מאי דכתיב (ישעיהו ל״ג:ט״ו) הולך צדקות ודובר מישרים, הולך צדקות זה אברהם, דכתיב בי' כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט מהעיין מש"כ לעיל אות מ"ג בבאור שם צדקה. .
(מכות כ"ד א')