קמח סולת. כתיב קמח וכתיב סולת, א"ר יצחק, מכאן שהאשה עיניה צרה באורחים יותר מן האיש כאפירש"י שהוא אמר סולת והיא אמרה קמח, ולא נתבאר המקור לזה, ופשטות הכתוב מורה שהוא אמר שתיהן, ועיין במפרשים. והנה מלשון הגמרא כתיב קמח וכתיב סולת משמע דהדיוק הוא דאחד מיותר, ובאמת כן מפורש במ"ר, אם קמח למה סולת ואם סולת למה קמח, ובספר חסידים כתב ליישב דיוק זה, דמתחלה אמר אברהם קמח לבד, וסתם קמח כולל כל מיני קמח, גרועים וטובים, ואח"כ נמלך אברהם אולי תתן שרה קמח גרוע ולכן הוסיף סולת, ולפי"ז ממילא מבואר דאשה עיניה צרה באורחים, מדחשש אברהם שמא תתן קמח גרוע, ודו"ק. . (שם שם)