ורם לבבך ושכחת. א"ר יוחנן, כל אדם שיש בו גסות הרוח כאלו כפר בעיקר, שנאמר ורם לבבך ושכחת את ה' כזהכונה כאלו כפר בעיקר משום דכיון דאפשר לבא לידי כפירה כמבואר בדרשה הקודמת והוא אינו זהיר שלא לבא לידי זה והיינו שיש בו גסות הרוח ש"מ דלא איכפת ליה שמא יבא לידי כך וא"כ ממילא חשיב כאלו כפר בעיקר, ועיין מש"כ בסוף פרשה הקודמת פ' כ"ו בדרשה ולא תביא תועבה.
. (סוטה ד' ב')
ורם לבבך ושכחת. אזהרה לגסי הרוח מניין, א"ר נחמן בר יצחק ורם לבבך ושכחת את ה', וכתיב (פ' י"א) השמר לך פן תשכח את ה', וכדר' אילעא, דאמר כל מקום שנאמר השמר אינו אלא ל"ת כחר"ל וא"כ מצוה היא שלא לשכות בה', ומכיון דחזינן דמי שהוא רמות רוחא אפשר ליה לבוא לידי כפירה כמבואר בדרשות הקודמת ממילא יש אזהרה שלא יהא גס הרוח ולא יבא לידי כפירה, ועיין באות הקודם ובהמצויין שם.
. (שם ה' א')