תורה תמימה על התורה · ויקרא · פרק 23 · פסקה 34

בחמשה עשר יום. נאמר כאן בחמשה עשר יום לחודש ונאמר בחג המצות בחמשה עשר יום לחודש (פ' ו'), מה התם לילה הראשון חובה אף כאן לילה הראשון חובה ^קדר"ל רק לילה הראשון חובה ושאר הימים רשות, אם רוצה לאכול אוכל בסוכה ואם אינו רוצה לאכול פת אינו מחויב לאכול בשביל ישיבת הסוכה, וכפי שיתבאר אי"ה לפנינו בסמוך בפ' מ"ב בדרשה בסכות תשבו. והא דבפסח הוי בלילה הראשון חובה ילפינן ממה דכתיב (פ' בא) בערב תאכלו מצות ודרשינן שם הכתוב קבעו חובה יעו"ש. –
ודע כי הרמ"א באו"ח סי' תרל"ט ס"ה כתב דמטעם זה שבסכות הוי בלילה הראשון חובה, לכן חובה לאכול בלילה הראשון בסוכה אפילו כשירדו גשמים, ודין זה נובע מרא"ש וטור ור"ן, ולדעתי אין מסתבר הדבר, דהלא טעם פטור בירידת גשמים הוא משום מצטער, ומצטער פטור משום דלא הוי חשבון כעין תדורו, כפי שיתבאר בפסוק מ"ב, א"כ איזו נ"מ יש בזה בין לילה הראשון לשאר ימים ולילות, והלא בגשמים יורדין הוי כמו שאין לו סוכה כלל, או שנאמר דבאין לו בליל פסח לאכול מצה רק שלא כדרך הנאתו יהיה מחויב אף בכזה, ולא שייך לומר דמשום חומרא אמרו כן בסוכה, והלא קיי"ל כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט וכמבואר ברמ"א סי' הנ"ל סעיף ז' לענין כזה.
אף נראה ראיה דבמצטער אין חילוק בין לילה הראשון לשאר הימים ולילות ממ"ש בסוכה כ"ו א' אמר רבא מצטער פטור מן הסוכה, ופריך בגמרא והא אנן תנן חולין ומשמשיהן פטורין מן הסוכה, חולין ומשמשיהן אין מצטער לא, ואיס"ד דבלילה הראשון גם מצטער חייב בסוכה א"כ מאי קשיא ליה, דילמא חולה פטור גם בלילה הראשון ומצטער פטור רק בשאר הימים ולא בלילה הראשון, ולכן לדינא צ"ע טובא בזה. .
(סוכה כ"ז א')

שבעת ימים לה'. תניא, ר' יהודה בן בתירה אומר, כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה שנאמר חג הסכות שבעת ימים לה', מה חג לה' אף סוכה לה', מכאן לעצי סוכה שאסורין בהנאה כל שבעה ^קהיתכן דמדייק לשון חג הסכות לה' דמיחס ענין הסכות לה', ובפ' ראה חג הסכות תעשה לך שבעת ימים, הרי דמיחס ענין הסוכה לישראל, ודריש דלכן מיחס כאן דבר הסוכה לה' לומר שחל ש"ש עליו והוי כחפצי שמים דאסור ליהנות ממנה, ועיין ברמב"ם פ"ו הט"ו מסוכה.
ומ"ד בתו"כ כאן זה טעון סוכה ואין חג המצות טעון סוכה בארנו לעיל בפסוק ו' בדרשה חג המצות, יעו"ש. .
(שם ט' ב')