כי תבא אל הארץ. תניא, רבי יוסי אומר, שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה [להעמיד להם מלך מניין, דכתיב כי תבא אל הארץ וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך] סחדבכל אלה הענינים כתיב ירושה וישיבה, הרי דתלה אותם בישיבת הארץ. ועיין מש"כ השייך לדרשה זו בפ' ראה (י"ב י') וכלל דרשה זו באה להוציא מדרשת ר' נהוראי בסוגיא כאן דלא נאמרה פרשה זו אלא כנגד תרעומתן של ישראל, ר"ל שגלוי לפני הקב"ה שעתידים להתרעם על כך ולומר תנה לנו מלך והיינו גם אנחנו ככל הגוים כמבואר בש"א ח', ומפרש הלשון ואמרת אשימה עלי מלך מלשון תנאי אם תאמר, אבל ר' יוסי בדרשה שלפנינו ס"ל דהלשון ואמרת לשון צווי הוא וכדמפרש, וכן דעת ר' יהודה בדרשה שבסמוך שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך מלמד שלא נאמרה פרשה זו אלא כדי לאיים עליהם, כלומר שיהא להם אימת מלכות ולא יתנהגו כצאן בלי רועה, ובאשר כן דעת ר' יוסי ור' יהודה לכן השמטנו דרשת ר' נהוראי שהבאנו דמפרש בענין אחר.
.
(שם כ' ב' וברש"י)
(שם כ' ב' וברש"י)