1ואם דל הוא. הרי שאמר אחד קרבנו של מצורע זה עלי, היה מצורע עני ונודר עשיר מביא קרבן עשיר, מאי טעמא ואם דל הוא אמר רחמנא והלא לא דל היא צאהרבותא בזה דלא נימא דכיון דהנודר בא מכחו של בעל הקרבן שהוא עני לכן מביא גם הוא קרבן עני, קמ"ל דאזלינן בתר דידיה והוא הלא לא דל הוא.
.
(ערכין י"ז א')
2ואם דל הוא. הרי שאמר אחד קרבנו של מצורע זה עלי, היה מצורע עשיר ונודר עני מביא קרבן עשיר, מ"ט, ואם דל הוא כתיב צבר"ל דאזלינן רק בתר דלותו של המצורע עצמו ולא של מדירו, ולכן מכיון שהוא עשיר מביא קרבן עשיר, ולא כמו בערכין דאזלינן בתר המעריך, עיין בפ' בחקתי.
.
(ערכין י"ז ב')
3ואין ידו משגת. הרי שאמר אחד קרבנו של מצורע זה עלי, היה מצורע עני ונודר עני מביא קרבן עני, מאי טעמא ואין ידו משגת אמר רחמנא – לרבות את הנודר צגהרבותא כאן דלא נימא כיון דעיקר הטעם דהעני מביא קרבן עני ואינו מחויב להביא קרבן עשיר משום דחס רחמנא עליו שאין ידו משגת, וא"כ הו"א דלא חסה רחמנא רק על המצורע עצמו שחיובו בא עליו ממילא, משא"כ זה הנודר שלא היה מוכרח לנדור לא חסה התורה עליו ולכן מחויב להשתדל להביא קרבן עשיר, קמ"ל.
.
(שם שם א')
4ואין ידו משגת. יכול אם היה דל ממה שהיה, כגון בן מאה מנה שנעשה בן חמשים מנה דל הוא, ת"ל ואין ידו משגת וזה ידו משגת צדכי הלשון דל מורה גם על המעטת הדבר ממה שהיה, כמו דכתיב ידל כבוד יעקב, ובית שאול הולכים ודלים, אמנם מדכתיב ואין ידו משגת וזה עכ"פ ידו משגת.
.
(תו"כ)
5ואין ידו משגת. יכול גם אם יש לו ואינו מוצא ליקח, ת"ל ואם דל הוא צהר"ל שצריך שמניעת השגתו תהיה מחמת דלותו ולא מפני שאינו מוצא לקנות אותו הדבר.
.
(שם)
6כבש אחד. שאל ר' עקיבא את ר' נחמיה, מה ת"ל אחד צורגילים חז"ל לדרוש המלה אחד היכי שהיה אפשר לבוא לתכלית מכון הפסוק בלא אותה המלה, כמו בפסחים ל"ז ב' עה"פ ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד, ובחגיגה כ"ג ב' עה"פ כף אחת, וביומא ע' ב' עה"פ ואיל אחד לעולה, וכן בכ"מ.
, אמר ליה, זה מביא מהשג יד ומטמא מקדש מביא מהשג יד, יכול מה מטמא מקדש מביא שנים תחת אחד, אף זה מביא שנים תחת אחד, ת"ל אחד צזר"ל מטמא מקדש תחת שה שמביא עשיר מביא עני שני תורים או שני בני יונה כמבואר במקומו בפ' ויקרא (ה' ז'). ובכאן דמביא מצורע עשיר שלשה כבשים כמבואר בפסוק י', אחד לאשם ואחד לחטאת ואחד לעולה, הו"א דעני צריך להביא שתי תורים תחת חטאת ועוד שתי תורים תחת כבש לעולה, קמ"ל אחד ולא שנים. –
ועיין במגילה כ"ח א' שאל ר' עקיבא את ר' נחוניא הגדול, אם נאמר כבש למה נאמר אחד. ופירש"י דמכוין לפ' דפ' פינחס, את הכבש אחד תעשה בבקר, עכ"ל. והנה לפי"ז ט"ס בגמ' וצ"ל אם נאמר הכבש, ולכאורה צ"ע למה לא פירש שכוון לפסוק שלפנינו דכתיב בו כבש אחד, ובפרט לפי המבואר בתו"כ כאן שבאמת שאל ר"ע מה ת"ל אחד, אך באמת א"א לפרש כן שהרי שם השיבו ר' נחוניא אחד המיוחד שבעדרו, וזה לא שייך כאן, שהרי דל הוא ואין לו עדר ממה לבחר. ובבאור שאלת ר"ע במגילה שם עיין מש"כ בס"פ תצוה בפ' את הכבש האחד ובפ' פינחם בפסוק הנזכר.
.
(שם)
7לתנופה לכפר. וכי תנופה מכפרת והלא אין כפרה אלא בדם, אלא שאם עשאה לתנופה שירי מצוה מעלה עליו הכתוב כאלו לא כפר וכפר צחר"ל אם לא נחשבה בעיניו למצוה חובית ולא הניף, אז אע"פ שהקרבן מכפר לו, מ"מ אין מכפר כמו קרבן הנעשה כתיקונו ע"י תנופה, וכה"ג דריש בסוגיא כאן לענין סמיכת קרבן. וכתב על זה הרמב"ם בפ"ג הי"ג ממעה"ק לפיכך אם לא סמך [וכן אם לא הניף]. כפר, ואע"פ כן מעלין עליו כאילו לא כפר, עכ"ל, ונראה דלשון קצר הוא, וצ"ל כאלו לא כיפר מן המובחר.
.
(יומא ה' א')
8ועשרון סולת אחד. לימד על עשרון שטעון לוג שמן צטר"ל אם הביא מנחה של כמה עשרונים סולת צריך ליתן לוג שמן לכל עשרון סולת אע"פ שנבללות בפחות מלוג לכל עשרון. ונראה טעם הדיוק מלשון זה מדלא כתיב ועשרון אחד סולת כמו דכתיב לעיל פ' י' ולוג אחד שמן וכדומה מלשונות כאלה, ומדכתיב ועשרון סולת אחד משמע ליה דהמלה אחד מוסב למטה, ר"ל אחד בלול בשמן בשיעור לוג המבואר בסמוך.
.
(מנחות פ"ט א')
9למנחה ולוג שמן. מבעי ליה למתנדב מנחה שלא יפחות מדבר הטעון לוג ומאי ניהו עשרון קנראה דקשה ליה מלת למנחה שאינה כתובה במקומה הנכון, דהו"ל לכותבה אחר מלת ולוג שמן, והיה לפי"ז המשך הפסוק כפשטיה, דכל אלה עשרון סולת ולוג שמן נועדים למנחה, אבל כיון דכתיב למנחה בין עשרון סולת ובין לוג שמן אינו מבואר כפשטיה, ולכן דריש משנוי לשון זה שבא להורות למתנדב מנחה שלא יפחות מעשרון סולת הטעון לוג שמן.
.
(מנחות פ"ט א')
10ולג שמן. מה תלמוד לומר, שהיה בדין שיביא שליש לוג ת"ל ולוג שמן קאכונת הקושיא מה ת"ל, כי הנה פרשה זו בקרבן עני שמשונה באיזו פרטיס מקרבן עשיר, כמו בזה שמביא רק כבש אחד ועשרון אחד, וא"כ לא הו"ל לחשוב רק אלו שמשונים, אבל בהפרטים ששוים הם כמו בלוג שמן לא הו"ל לפרש, וז"ש ולוג שמן מה ת"ל, אלא הול"ל ושמן, ומשני שהיה בדין שיביא שליש לוג כמו שכל הדברים מביא שליש, שהעשיר מביא שלשה כבשים ושלשה עשרונים סולת והעני מביא כבש אחד ועשרון סולת אחד קמ"ל ולוג שמן.
.
(תו"כ)