על מקום וגו'. על דם האשם, על מקום דם האשם למאי אתו קבלעיל בקרבן מצורע עשיר כתיב (פ' י"ז) על דם האשם, וכאן כתיב על מקום דם האשם, וז"ש למאי אתו, כלומר למה באו הלשונות בשנויים אלה שמובנם משונה, דעל דם האשם משמע על דם ממש, ועל מקום דם האשם משמע רק על מקום שהיה הדם ולא על הדם ממש. ורש"י פי' כפשוטו, תרי קראי למה לי, ותמיהני, דלפי"ז למה קשה לו רק על שני פסוקים אלה והלא כל הענין מקרבן מצורע עשיר נשנה כאן, אבל לפי מש"כ מבואר היטב הקושיא והתירוץ כפי שיתבאר.
, צריכי, דאי כתב על דם האשם הו"א איתא אין, נתקנח לא, כתב על מקום קגדעל מקום משמע אע"פ שאין הדם עצמו וכמש"כ באות הקודם.
, ואי כתב על מקום הו"א דוקא נתקנח אבל איתא אימא הוי חציצה, קמ"ל על דם האשם קדוקמ"ל דלא הוי חציצה בין שמן לבהן כיון דכתיב על בהן.
.
(מנחות י' א')
(מנחות י' א')