כל עשה אלה. א"ר לוי, קשה עונשן של מדות יותר מעונשן של עריות, שזה נאמר בהן אל וזה נאמר בהן אלה קצהבס"פ אחרי כתיב בענין עריות כי את כל התועבות האל עשו, ואל קשה הוא כדכתיב (יחזקאל י״ז:י״ג) ואת אילי הארץ לקח והוסיף כאן במדות ה' יתירה להרבות ולהגדיל הקשיות שכן דרך הלשון כשבא להפליג הענין מוסיף ה' בסוף התיבה, וכמש"כ בירושלמי יבמות פ"א ה"ו ובמדרשים על הפ' ישובו רשעים לשאולה, מהו לשאולה – ולא לשאול – למדרגה התחתונה של שאול.
, והא גבי עריות נמי כתיב אלה קצובס"פ אחרי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו.
, ההוא למעוטי מדות מכרת, ואלא מאי עודפייהו, התם אפשר בתשובה הכא לא אפשר בתשובה קצזנראה כונת הקושיא כיון דאמרת דקשה עונשין של מדות יותר משל עריות ובכ"ז אין נענשין כרת על מדות א"כ מאי עודפייהו שפטורים עכרת, ומשני משום דלעון עריות מועלת תשובה, ואמרינן נמי (מכות כ"ג א') כל חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתתן, אבל מדות שגוזל אי אפשר לו בתשובה, שהרי תשובתו תלויה בהשבת הגזילה והוא אינו יודע למי יחזיר, ואעפ"י דאמרינן בכהאי גונא גזל ואינו יודע למי גזל יעשה בהן צרכי רבים (ב"ק ק"ד ב') אין זו תשובה מעליא, מאחר שאינו משיב לבעלים, אלא שבררו לו המוטב.
. (ב"ב פ"ח ב')
כל עשה אלה. יכול לא יהא חייב עד שיעבור את כולם, ת"ל כל עושה אלה, אפילו אחת מאלה קצחמדייק מדלא כתיב תועבת ה' עושה כל אלה. ואמנם נראה דאין דרשה זו אלא להעדפא בעלמא, יען דאפילו היה כתוב עושה כל אלה היה אפשר לפרש אפילו אחת מאלה, שכן מצינו דעת חז"ל בסנהדרין פ"א א' על הפסוק דס"פ אחרי אל תטמאו בכל אלה – באחת מכל אלה, ועיין מש"כ בפסוק הנזכר בישוב הסוגיא דמכות כ"ד א' שסותר לכאורה לדרשה זו ומבואר שם היטב יעו"ש.
[ספרי].
כל עושה עול. מכאן אמרו, אין מערבין פירות בפירות אפילו חדשים בישנים ואפילו סאה בדינר קצטכלומר כל מין רמיה, אפילו מה שאין היזק להקונה הוא בכלל עול וראוי להתרחק ממנה.
. (שם)