ונשיא אחד. תניא, אמר רב גידל אמר רב, מניין ליתומים שבאו לחלק בנכסי אביהם שב"ד מעמידין להן אפטרופוס לזכות ולחובה, ת"ל ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו גר"ל ב"ד מעמידין אפטרופוס ליתומים קטנים שידונו ויערערו בשבילם לזכותם ולהנאתם, ואם יתחייבו בדין מה שעשו עשו, וכמו הכא היה כל נשיא בא מכח כל שבט שלו ותכליתו היה לזכות השבט להנחילו את הארץ אף כי אפשר היה שיצא מזה חובה לאיזו אנשים, כי יש דניחא ליה בבקעה ונחל בהר ויש דניחא ליה בהר ונחל בבקעה, ובכ"ז קיימו מעשיהן, ועיין מפרטי דיני אפטרופוס בחו"מ סי' ר"צ. –
והנה בכאן מרומז בתורה שיש להאפטרופוס כח ורשות לכל משא ומתן ודין ודברים, ולכאורה סותר זה להדרשה הבאה בכ"מ בש"ס אתם ולא אפטרופסין, ויהיה מזה ראיה לדעת הרשב"א דאותה דרשה אסמכתא היא ובאמת מן התורה אפטרופוס תורם ומעשר ורק רבנן הגבילו זכותו וסמכו על אותה דרשה אתם ולא אפטרופסין, ושם באותו הפסוק בפ' קרח (י"ח כ"א) בארנו ענין זה, יעו"ש. .
(קדושין מ"ב א׳)
והנה בכאן מרומז בתורה שיש להאפטרופוס כח ורשות לכל משא ומתן ודין ודברים, ולכאורה סותר זה להדרשה הבאה בכ"מ בש"ס אתם ולא אפטרופסין, ויהיה מזה ראיה לדעת הרשב"א דאותה דרשה אסמכתא היא ובאמת מן התורה אפטרופוס תורם ומעשר ורק רבנן הגבילו זכותו וסמכו על אותה דרשה אתם ולא אפטרופסין, ושם באותו הפסוק בפ' קרח (י"ח כ"א) בארנו ענין זה, יעו"ש. .
(קדושין מ"ב א׳)