ויתשם וגו'. ת"ר, עשרת השבטים אין להם חלק לעוה"ב כאהם השבטים שהגלה סנחריב כמש"כ וינחם בחלח וחבור נהר גוזן וערי מדי (מלכים ב י״ח:י״א), וטעם עונשם מפני שבגלותם דברו בגנות ארץ ישראל כמבואר בסנהדרין צ"ד א'.
, שנאמר ויתשם ה' מעל אדמתם וגו' וישליכם אל ארץ אחרת, ויתשם בעוה"ז וישליכם אל ארץ אחרת לעוה"ב, דברי ר' עקיבא כביתכן לומר דנראה לו לפרש דרומז בזה על עשרת השבטים, משום דבאמת כך היה המעשה אתם שהוליכם סנחריב למקום אחד למדינת אפריקא ושם נטמעו בין הגוים אבל שני השבטים, יהודה ובנימין, לא גלו למקום אחד אלא נתפזרו לכל הארצות, וא"כ אי עלייהו קאי הו"ל לומר וישליכם אל ארצות אחרות, בלשון רבים.
, משום ר' שמעון אמרו, כיום היה, אם מעשיהם כיום הזה אינם חוזרים ואם לאו חוזרים כגס"ל דהתשובה מועלת על הכל, וכך ס"ל להרבה חכמים, ועיין לפנינו בפ' קרח בענין דרשה כזו.
. (סנהדרין ק"י ב')
כיום הזה. עשרת השבטים אינם עתידים לחזור, שנאמר וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה, מה היום הזה הולך ואינו חוזר אף הם הולכים ואינם חוזרים, דברי ר' עקיבא כדעיין מש"כ בדרשה הקודמת וצרף לכאן.
, ר' אליעזר אומר, כיום הזה, מה יום מאפיל ומאיר, אף עשרת השבטים שאפילה להם עתיד להאיר להם כהוגם בענין דרשה כזו כמו בהקודמת דעת רוב החכמים נוטה לדעת הזכות והפדות, כמש"כ.
. (סנהדרין ק"י ב')