והיה כי תבא. עשה מצוה האמורה בענין שבשכרה תכנס לארץ אדבשאר מצות כהאי גונא כתיב כי תבאו ולא והיה ולכן דרשו כאלו אמר הכתוב טעם על הוייתם בארץ, מפני מה תבאו אל הארץ מפני שעתידים אתם לקיים מצות בכורים. וקצת צ"ע בכלל דרשה זו, דבקדושין ל"ז ב' משמע דדרשה כזו דרשינן רק במצות שהן חובת הגוף כמו תפילין, יעו"ש וי"ל.
[ספרי].
קריאה במקור
תורה תמימה על התורה · דברים · פרק 26 · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וירשתה וישבת בה. מלמד שלא נתחייבו בבכורים עד לאחר כבישה וחלוקה בובספרי כאן איתא דרשה אין והיה אלא מיד, כלומר, מיד כשתבאו לארץ, ומחקוה המפרשים, וכנראה דחו אותה מטעם דרשה שלפנינו שמבואר שלא נתחייבו בבכורים אלא לאחר שכבשו וחלקו את הארץ. אמנם אפשר גם לקיימה, דהכונה מיד שימצאו תבואה מוכנה ע"י האומות מקודם, ולאפוקי מדין ערלה שלא נתחייבו אלא במה שנטעו הם, וכן חלה רק במה שלשו הם. וכ"מ בהתוה"מ.
.
(קדושין ל"ז ב')
(קדושין ל"ז ב')
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad