המול לכם. מכאן דהיבי דלא מהלי' אבוהא מחייבי בי דינא לממהלי כזסמך על הלשון המול לכם, משום דפשטות הענין בעצמו מורה דפסוק זה לא איירי בחלות המצוה על הנמול בעצמו, כיון דמעיקר המצוה היא בבן שמונת ימים, ולא יתכן שאז יהי' חל עליו ממש צווי, ומדכתיב לכם דריש דקאי על הב"ד. ובדבר חיוב האב יתבאר אי"ה לפנינו בפ' וירא בפ' וימל אברהם את יצחק בנו. . (קדושין כ"ט א')
כל זכר. כל – לרבות אנדרוגינוס כחלחיוב מילה בכלל ולחיוב מילה בשמיני, ובכ"ז אין מילתו דוחה את השבת, כפי שיתבאר לקמן בפסוק י"ד, וטעם הדבר משום דדחית שבת נוהגת רק במי שיש במניעתו איסור כרת, אבל אנדרוגינוס מכיון שאם לא מל אינו חייב כרת, אינו דוחה את השבת. וטעם הדבר שאין בו כרת נראה משום דלקמן בפסוק י"ד בעונש כרת לא כתיב כל זכר, רק זכר לבד, וערל זכר אשר לא ימול בשר ערלתו ונכרתה, ובעלמא היכא דכתיב זכר לבד ממעטינן אנדרוגינוס, כמו בפסח דכתיב זכר ממעט אנדרוגינוס, ובפ' משפטים וילדה לו בנים ממעטינן אנדרוגינוס [ושם בן הוא כמו שם זכר], וכן בנדה כ"ח ב' הזכר – להוציא טומטום ואנדרוגינוס, ועוד כהנה, ולכן כאן במילה דכתיב בעונש וערל זכר – מוציא אנדרוגינוס מכרת – משא"כ בפסוק שלפנינו בחיוב מילה בכלל ובפסוק י"ב הסמוך בחיוב מילה לשמונה כתיב כל זכר מרבינן אנדרוגינוס, כמו בעלמא דכל בא לרבות. . (שבת קל"ה א')