והעברת. הפסח בשאר ימות השנה ששחטו לשם בכור אינו כבכור, מאי טעמא, בבכור כתיב והעברת ובמעשר כתיב (פ׳ בחקתי) כל אשר יעבור, מה מעשר עשירי קודש ואין אחר קודש אף בכור זה בכור ואין אחר בכור נגזה הובא בגמ' לענין הדין דפסח בשאר ימות השנה קרב שלמים. ויצויר פסח בשאר ימות השנה, כגון שהפריש פסח בערב פסח ונאבד והביא אחר ואחר כך נמצא האבוד מביא אותו שלמים ויתבאר ענין זה אי"ה לפנינו בפ' ויקרא בפסוק ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים ג' ו'. ופריך ואימא כי שחטו לשם בכור יהיה כבכור, ונ"מ דלא לבעי נסכים, אי נמי דיתננו לכהן, ומשני דגמרינן בכור ממעשר בגז"ש, וכמו במעשר יש מעוט שהשוחט פסח לשם מעשר אינו כלום [עיין בפ' בחקתי, כ"ז ל"ב], כך בבכור. . (זבחים ט' א׳)
והעברת. אין העברה אלא הפרשה, וכן הוא אומר (פ׳ פינחס) והעברתם את נחלתו לבתו נדנראה דבא להוציא שלא נפרש והעברת מלשון ויעבירו קול במחנה (פ' ויקהל) והעברת שופר תרועה (פ' בהר) שענינו מלשון פרסום, והכי נמי הוי אמינא שנפרש והעברת שתפרסם שלפלוני ופלוני נולד פטר חמור כדי שיהיו נזהרים בו מפני קדושתו, אבל לא שיפרישני לכהן, קמ"ל דהוא מלשון הפרשה. ובתרגום יונתן תרגם והעברת וגו' ותפרש כל פתח ולדא, וכנראה כוון לדרשה זו. . (מכילתא)
שגר בהמה. שגר בבהמה לאתויי נפלים דקדשי נהיליף כן מלשון שגר המורה על כל מין הפלה אף שאינה של קיימא, ורש"י בפסוק זה פי' אין שגר אלא ששגרתו אמו בלא עתו, והוא ממכילתא, ונראה דאין הכונה ששגר מורה רק על הפלת נפל אלא שמורה גם על הפלת נפל, אבל אין ה"נ שכולל הולדת ולד של קיימא, יען שכל הולדה באשה מכונה בשם נפילה דהיינו לשון שגר, ונ"מ בדין זה הוא לפטור את הבא אחריו מבכורה, דלא הוי תו פטר רחם, גם לענין זה השגר גופיה נ"מ דבעי קבורה כקדשים, ועיין עוד במכילתא כאן. . (בכורות ג׳ ב׳)