יחניף את הארץ. תניא, בעון שפיכות דמים הגשמים נעצרים, דכתיב כי הדם הוא יחניף את הארץ – כי הדם הוא יחן אף על הארץ עחדריש ע"ד אסמכתא ששורש חנף – חנה אף או חן אף, ומצינו דרשות כאלה הרבה בגמרא, כמו אלגביש – על גב איש (ברכות נ"ד ב') דמשק – דולה ומשקה (יומא כ"ח ב') מחספס – נמוח על פס יד (שם ע"ה א') וכדומה הרבה. ומדה כנגד מדה היא, דכמו שהאדם החונף אין תוכו כברו כך תענה לו הארץ שלא יהיה תוכה כברה, שתראה ארץ טובה ופירותיה צנומים ושדופים מחוסר גשמים.
. (ירושלמי תענית פ"ג ה"ג)
כי אם וגו׳. ת"ר, מניין שאם נערפה העגלה ואח"כ נמצא ההורג שאין פוטרין אותו ת"ל ולארץ לא יכופר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שופכו עטועיין ברמב"ם פ"י ה"ח מרוצח וברע"ב פ"ט מ"ז דסוטה שכתבו הטעם בזה מדכתיב שם בענין ואתה תבער הדם הנקי מקרבך, וכ"פ רש"י בס"פ שופטים, ובאור אותה דרשה דאחרי דכתיב שם ונכפר להם הדם א"כ למה נאמר שוב ובערת הרע מקרבך, אלא הכונה להורות שאע"פ שכבר נתכפר בכ"ז אם נמצא הרע תבערהו.
וכבר העירו התוס' בכתובות ל"ז ב' ובהגהמי"י ברמב"ם שם מניין להם אותה דרשה אחרי דבגמרא בכתובות שם למדו זה מדרשה שלפנינו, יעו"ש. והנה האמת הוא שדרשה זו שהביאו מפורשת היא בירושלמי סוטה פ"ט ה"ו, ומה שבחרו בה ולא בזו שבבבלי צ"ל דכיון דאין נ"מ לדינא נקטו הדרשה היותר פשוטה ומענינא של אותה הפרשה, כאשר בארנו כ"פ בחבורנו שכן שיטת הרמב"ם ודרכו להסמיך דין ידוע על לשון פשוט וברור שבאותו ענין אע"פ שבגמרא באה דרשה אחרת [ע"ל פ' שמיני י' ו']
. (סוטה מ"ז ב׳)
כי אם וגו׳. תניא, מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו (פ׳ אחרי), חטא שאין מכיר בו אלא המקום יוהכ"פ מכפר פכגון אם אכל חתיכה אחת משתי חתיכות אחת של חלב ואחת של שומן ואינו יודע איזו אכל והאחרת נאבדה, שאין ידוע אם חטא כי אם לה' לבדו וחייב על זה אשם תלוי, ועבר יוהכ"פ ולא הביא פטור עוד מלהביא קרבנו, משום דעל חטא כזה שאין ידוע כי אם למקום לבדו מכפר יוהכ"פ לבד.
, אלא מעתה, עגלה ערופה שעבר עליה יוהכ"פ לא תערף, שהרי חטא שאין מכיר בו אלא המקום הוא, אמר רבא, אמר קרא ולארץ לא יכופר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שופכו פאנראה הכונה, דשני מיני כפרה יש על עון רציחה, על רציחה ידועה מתכפר החטא בהריגת הרוצח, ועל רציחת ספק שאין ידוע מכפרת הבאת עגלה ערופה, וכמו ברציחה ידועה אומר הכתוב מפורש ולארץ לא יכופר לדם כי אם בדם שופכו כך ברציחה שאינה ידועה שמביאין עגלה ערופה ג"כ אין כפרה אחרת רק זו ולא דיה בכפרה כללית מיוהכ"פ. ואביי מתרץ הטעם משום דהרוצח עצמו יודע מזה, וע"ע ס"פ שופטים יבא עוד דרשה לענין זה.
. (כריתות כ"ו א׳)