יחי ראובן וגו'. אמר רבא, מניין לתחיית המתים מן התורה, שנאמר יחי ראובן ואל ימות, יחי בעוה"ז ואל ימות בעוה"ב כאהפירוש מבואר בספרי בזה"ל, ואל ימות, והלא מת הוא, אלא מה ת"ל ואל ימות – לעוה"ב, ע"כ, ובאור הקושיא והלא מת הוא הוא מעין קושית הגמרא בתענית ג' ב' במ"ש יעקב אבינו לא מת וכי בכדי ספדו ספדיא וכו'. ומה שנרמז ענין זה בראובן יותר מבשאר השבטים הוא לרמז שלא יזכר לו חטאו בבלבול יצועי אביו, ואפילו למ"ד (שבת נ"ה ב') שראובן חטא הרי עשה תשובה, ועיין בפירש"י בפסוק זה ובחא"ג.
. (סנהדרין צ"ב א')
יחי ראובן וגו'. אמר רב שמואל בר נחמני, משה התפלל על עדת קרח שלא יאבדו לעוה"ב, שנאמר יחי ראובן ואל ימות כברומז לדתן ואבירם שבאו מראובן. וענין התפלה היה שלא יאבדו חלקם לעוה"ב, ועיין מענין זה לפנינו בפ' קרח.
. (ירושלמי סנהדרין פ"י ה"א)
יחי ראובן וגו'. מאי דכתיב יחי ראובן וזאת ליהודה, ראה ראובן את יהודה שהודה, עמד אף הוא והודה על מעשיו כגנראה בכונת השאלה מאי דכתיב וכו' דקשה לי' למה סמך יהודה לראובן קודם לוי אעפ"י שהיה צעיר ממנו, ומתרץ משום דהודאת ראובן באה ע"י הודאת יהודה במ"ש צדקה ממני. ומדרש אגדה דר' תנחומא, כשאמר יהודה צדקה ממני עמד ראובן ואמר אני בלבלתי יצועי אבי ועכשיו – יחי ראובן, שלדו קיימת כאלו חי וזאת ליהודה שהוא מתגלגל בארון, ויתבאר עוד בדרשה הבאה.
[ספרי].