אפרים. ומנשה וגו'. תנן, האשה שמקללת יולדיו [של בעל] בפניו תצא שלא בכתובה דכלומר שמקללת אבי בעלה בפני בעלה. , אמר רב יהודה אמר שמואל, [לא תימא בפניו ממש, אלא אפילו] במקללת יולידיו בפני מולידיו, וסימנך אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי הפירש"י אפילו מקללת אביו של בעל בפני בנו של בעל ג"כ תצא שלא בכתובה, וסימנך אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי, דבני בניו כבניו, עכ"ל. וקשה טובא, שאם רוצה הגמרא כאן להוכיח דבני בנים כבנים מה ראו להביא מדרשה רחוקה זו שאפשר לומר כאן שהי' הדבר כיוצא מן הכלל בעוד שבכמה מקומות בגמרא באו דרשות מיוחדות על כלל זה דבני בנים הם כבנים, ועיין יבמות ס"ב ב', וגם למה לא אמר סתם ובקצור, המקללת יולדיו בפני מולידיו, מאי טעמא, בני בנים הרי הם כבנים, וכדרך הגמרא בכ"מ לומר כלשון זה.
והנה ברי"ף וברא"ש הגירסא במקום הפסוק אפרים ומנשה – הפסוק ומולדתך אשר הולדת אחריהם [הוא פסוק הבא], ולא בארו הכונה, ונראה הפירוש דרצה הגמרא כאן לפרש דהלשון יולידיו ומולידיו מורה על בני בנים ולא על בנים, ומדייק מדכתיב ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו, דאם נפרש דהכונה ובניך אשר ילדת אתה אחרי אפרים ומנשה, קשה דלא מצינו בשום מקום בתורה ובדה"י שהיו ליוסף עוד בנים לבד אפרים ומנשה, ולא יתכן שהכתוב ישמיט זה, ויותר מזה בס' יהושע בענין חלוקת הארץ לבני יוסף וטענותיהם המרובות בענין זה לא יתכן שלא בא זכרון אלה הבנים, וא"כ הלא הוא דבר פלא, שהרי יעקב אמר מפורש ומולדתך אשר הולדת אחריהם, מבואר שהוליד בנים אחרי אפרים ומנשה. ומה שפירש"י בפסוק זה דהפי' אשר הולדת – אם תלד, בעתיד, הוא דבר קשה לומר כן, שהרי הפעל הולדת בעבר הוא.
ולכן מפרש הגמרא, דכונת הלשון ומולדתך אשר הולדת אחריהם – התולדות שילדו אפרים ומנשה אחריהם, ובאור הענין שהסביר יעקב ליוסף דאע"פ שהוא מקבל את אפרים ומנשה לבניו ממש הוא רק אותם לבדם ולא גם את בניהם אחריהם, אלא הם ישובו להקרא על שם יוסף בענין חלוקת הארץ ועוד ענינים שונים.
ולפי זה מבואר מהפסוק, שכונת הלשון ומולדתך אשר הולדת קאי על בני בנים של יוסף, ומביא זה לראי' דכמו הלשון מולידיו שהוא מהפעיל מורה על דור שלישי דהיינו בני בנים כך הלשון יולידיו שהוא ג"כ מהפעיל מורה על דור שלישי, ובענין שלפנינו בדורות למעלה, וזה גופא הכריח לרב לפרש לשון המשנה יולידיו במובן זה, ודו"ק.
והנה הריטב"א בחדושיו העיר שכגירסת רי"ף ורא"ש כן הוא בכל הספרים, וכדי להשוות גירסא זו עם זו שבגמרא לפנינו אפשר לומר דגם לפי גרסתנו אפרים ומנשה וכו' רק קצור לשון הוא, וכונת הראי' על המשך הענין הבא ומולדתך וכו'. –
ודע שהגר"א באה"ע סי' קט"ו ס"ק י"ג הגיה בגמ' כאן במקום יולידיו ומולידיו – יולדיו ומולדיו, אבל לפי מה שבארנו כמדומה לנו בא הענין כולו מבואר ורצוי בלא הגהה. [ואגב נעיר שציון האותיות י"ג באה"ע שם לבאורי הגר"א לא בא במקומו הנכון, וצ"ל להלאה באותו הסעיף]. .
(כתובות ע"ב ב')
והנה ברי"ף וברא"ש הגירסא במקום הפסוק אפרים ומנשה – הפסוק ומולדתך אשר הולדת אחריהם [הוא פסוק הבא], ולא בארו הכונה, ונראה הפירוש דרצה הגמרא כאן לפרש דהלשון יולידיו ומולידיו מורה על בני בנים ולא על בנים, ומדייק מדכתיב ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו, דאם נפרש דהכונה ובניך אשר ילדת אתה אחרי אפרים ומנשה, קשה דלא מצינו בשום מקום בתורה ובדה"י שהיו ליוסף עוד בנים לבד אפרים ומנשה, ולא יתכן שהכתוב ישמיט זה, ויותר מזה בס' יהושע בענין חלוקת הארץ לבני יוסף וטענותיהם המרובות בענין זה לא יתכן שלא בא זכרון אלה הבנים, וא"כ הלא הוא דבר פלא, שהרי יעקב אמר מפורש ומולדתך אשר הולדת אחריהם, מבואר שהוליד בנים אחרי אפרים ומנשה. ומה שפירש"י בפסוק זה דהפי' אשר הולדת – אם תלד, בעתיד, הוא דבר קשה לומר כן, שהרי הפעל הולדת בעבר הוא.
ולכן מפרש הגמרא, דכונת הלשון ומולדתך אשר הולדת אחריהם – התולדות שילדו אפרים ומנשה אחריהם, ובאור הענין שהסביר יעקב ליוסף דאע"פ שהוא מקבל את אפרים ומנשה לבניו ממש הוא רק אותם לבדם ולא גם את בניהם אחריהם, אלא הם ישובו להקרא על שם יוסף בענין חלוקת הארץ ועוד ענינים שונים.
ולפי זה מבואר מהפסוק, שכונת הלשון ומולדתך אשר הולדת קאי על בני בנים של יוסף, ומביא זה לראי' דכמו הלשון מולידיו שהוא מהפעיל מורה על דור שלישי דהיינו בני בנים כך הלשון יולידיו שהוא ג"כ מהפעיל מורה על דור שלישי, ובענין שלפנינו בדורות למעלה, וזה גופא הכריח לרב לפרש לשון המשנה יולידיו במובן זה, ודו"ק.
והנה הריטב"א בחדושיו העיר שכגירסת רי"ף ורא"ש כן הוא בכל הספרים, וכדי להשוות גירסא זו עם זו שבגמרא לפנינו אפשר לומר דגם לפי גרסתנו אפרים ומנשה וכו' רק קצור לשון הוא, וכונת הראי' על המשך הענין הבא ומולדתך וכו'. –
ודע שהגר"א באה"ע סי' קט"ו ס"ק י"ג הגיה בגמ' כאן במקום יולידיו ומולידיו – יולדיו ומולדיו, אבל לפי מה שבארנו כמדומה לנו בא הענין כולו מבואר ורצוי בלא הגהה. [ואגב נעיר שציון האותיות י"ג באה"ע שם לבאורי הגר"א לא בא במקומו הנכון, וצ"ל להלאה באותו הסעיף]. .
(כתובות ע"ב ב')