לא תסגיר. בעבד שברח מחוץ לארץ לארץ הכתוב מדבר פהנה לפי הפשט סמיכות דין זה להפרשה כי תצא מחנה על אויבך משמע דאיירי מענין מלחמה, והיינו כי אם שבו מהאויב שבויים, ולא יסגירום להאויב אחרי כלות המלחמה, וזה מפני שלא ישוב לעבודת אלילים. אכן מפני שהוציאה התורה ענין זה בלשון עבד ואדון ולא בלשון שבוי כנהוג בענין ספור מלחמה כמו וישב ממנו שבי, וגם חקרו בטעם הדבר שהוא כדי שלא ישוב לעבודת כוכבים, לכן דרשו דגם בעבד שברח מחו"ל לארץ, כלומר מארץ העמים, מקום עבודת כוכבים, ורצונו לפרוש ממנה ולישב על אדמת הקודש, לא תסגירנו אל אדוניו, כלומר לא תשיבנו חזרה לחו"ל. ובגמרא דייקו מדלא כתיב אשר ינצל אליך מעם אלהיו, ולכן יש בכלל זה גם עבד ישראל שברח מחו"ל לארץ, ג"כ אין להחזירנו לחו"ל, ויתכן עפ"י מ"ש בכתובות קי"א ב' כל הדר בחו"ל דומה כמו שאין לו אלוה וכל הגר בא"י מובטח לו שהוא בן עוה"ב, ועיין במל"מ פ"ח ה"י מעבדים.
.
(גיטין מ"ה א')
(גיטין מ"ה א')