והנותרת. תניא, מאימתי השירים נאכלין – משקרב הקומץ, דכתיב והקטיר הכהן והדר והנותרת לאהרן ולבניו כאדמשמע שמה שנשאר לאחר ההקטרה אז שיריה נאכלין ולא אחר הקמיצה.
. (סוטה ט"ו א')
והנותרת מן המנחה. תניא, שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה אסורים באכילה, דאמר קרא והנותרת מן המנחה ולא הנותרת מן הנותרת כבהרבותא בזה אע"פ שצריך להקטיר הקומץ בכ"ז באכילה אסורים השירים, והיינו טעמא משום דבאכילה כתיב והנותרת מן המנחה ובאופן כזה נקרא נותרת מן הנותרת.
. (מנחות ט' ב')
והנותרת מן המנחה. פרט למנחה שחסרה היא ושחסר קמצה ושלא הקטיר מלבונתה כלום כגאבל אם הקטיר קצת נאכלים השירים כמבואר במנחות י"ב א' שאם חסרה בשעת הקטרה כשרה. ובטעם הדרשה מן המנחה פירש"י דמנחה שלמה משמע, וגם י"ל דמדייק לשון מן המנחה דמיותר הוא, דכיון דאיירי בענין מנחה הול"ל והנותרת ממנה, ובאמת כן כתיב ר"פ צו, ולכן מדייק דיתור לשון זה מורה שהמנחה צריכה להיות שלמה, אבל לשון והנותרת ממנה משמע כל שנותר אף שיש איזה חסרון בעיקרה ובסדרה. והנה דין זה דחסרה היא כבר נתמעט בפסוק הקודם בדרשה מסלתה דמעוטו מעכב אח רובו שאם חסרה כל שהוא פסולה כמבואר שם, ומבואר בגמרא דאיצטריך שני המיעוטים, חד למנחה שחסרה קודם קמיצה וחד למנחה שחסרה בין קמיצה להקטרה שאסורים השירים לאכול.
. (מנחות ט' ב')
לאהרן ולבניו. לאהרן תחלה ואח"ב לבניו, לאהרן שלא במחלוקת ולבניו במחלוקת, ומה אהרן כה"ג אוכל שלא במחלוקת אף בניו כה"ג אוכלים שלא במחלוקת כדטעם הדרשות כאן משום דבכ"מ שרוצה הכתוב לייחס דבר אל הכהנים כתיב בני אהרן הכהנים, וכאן הקדים אהרן לבניו משמע שלדיוק אתא. ודריש דאהרן יקח חלקו תחלה ואח"כ בניו, וכן שכל הכהנים נוטלים ע"י חלוקה, שכל כהני בית אב חולקים בשוה ואהרן נוטל חלקו בראש שלא ע"י חלוקה, וזה ענין כבוד וגדולה ע"ד הדרש והכה הגדול מאחיו גדלהו משל אחיו. ונראה דהכונה שנוטל חלקו שבורר לו וכמ"ש ביומא י"ד א' כה"ג נוטל חלק בראש, וכן אשמעינן דאין מעלת אהרן כאן מפני יחס עצמו ושהוא אחי משה אלא מפני שהוא כה"ג, וכיון שכן יתחייב שכל הכה"ג לדורות יזכו ג"כ בזכיות אלו, וע"ע מענין דרשה כזו בס"פ אמור בפסוק והיתה לאהרן ולבניו.
. (תו"כ)