כאשר עשה לדם הפר. ת"ר, והזה אותו על הכפרת ולפני הכפרת, למדנו כמה למעלה בשעיר אחת ולמטה בפר שבע נטדבשעיר כתיב והזה אותו משמע הזאה אחת ובפר כתיב מפורש שבע הזאות.
, למטה בשעיר ולמעלה בפר איני יודע כמה, ת"ל ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר, מה ת"ל כאשר עשה סדדי היה לכתוב ועשה את דמו כדם הפר.
, שיהיו כל עשיותיו שוות, כשם שלמטה בפר שבע כך למטה בשעיר שבע, וכשם שלמעלה בשעיר אחת כך למעלה בפר אחת סאובא להורות בזה דמספר שבע דכתיב גבי פר לא קאי גם אהזאות דלמעלה, היינו על הכפורת, אלא רק אהזאות דלמטה היינו לפני הכפורת, כמבואר שם. ובתו"כ יליף עוד מזה מה דם השעיר נכנס בו לפני ולפנים, כדכתיב והביא את דמו מבית לפרוכת, אף דם הפר נכנס בו לפני ולפנים
. (יומא נ"ה א')
על הכפורת ולפני הכפרת. תני, כשהוא מזה אינו מזה על הכפורת אלא כנגד עוביה של כפורת, כשהוא מזה למעלה מצדד ידו למטה, למטה – מצדד ידו למעלה סבר"ל כשהוא מזה אחת למעלה מצדד גב ידו למטה ומזה כלפי מעלה, וכשמזה השבע למטה מצדד ידו למעלה ומזה למול פניו אחת גבוה ואחת נמוך ממנה וכולן נופלות לארץ.
, מנה"מ דאמר קרא והזה אותו על הכפרת ולפני הכפרת, לא יאמר למטה בשעיר דלא צריך, דגמר ממטה דפר, ולמה נאמר, לאקושי על ללפני, מה לפני דלא על, אף על דלא על סגר"ל לא יאמר ולפני הכפרת דהיינו למטה דשעיר דכתיב ביה והזה אותו על הכפורת ולפני הכפורת דלא צריך, דסוף סוף גמר ממטה דפר, שהרי לא פירש בו כמה הזאות. ובדרשה הקודמת ילפינן ממטה דפר דכתיב ביה ולפני הכפורת יזה שבע פעמים, וכיון דסוף סוף גמר מיניה, א"כ לשתוק קרא מיניה כלל וליגמרא לכולא מילתא דמטה דשעיר ממטה דפר דכתיב ביה ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר, ובשלמא למעלה דידיה איצטריך דמפורש ביה אחת דכתיב והזה אותו על הכפורת ואותו חדא משמע, ובמעלה דפר לא פירש אחת, אלא לכך נאמר למטה דשעיר להקיש לו למעלה דשעיר ולומר דעל הכפורת כלפני הכפורת, מה לפני דלא ממש נוגע בכפורת דהא לפני על הארץ אשמע, אף על הכפורת לא ממש נוגע בכפורת אלא לענין שיהא מצדד ידו למטה.
ובגמ' מפרש ענין הצדוד דהוה כמצליף, ומפרש מאי כמצליף מחוי רב יהודה כמנגדנא, ר"ל כמכה בשבט, שכשמרים ידו מתחלה הוי גב ידו למטה ואח"כ למעלה, וה"נ בהזאה שלמעלה גב ידו למעה, ובשבע שלמטה גב ידו למעלה. ושורש המלה כמצליף פירש"י שלא נתבאר לשונו, עכ"ל. ועיין בתהלים (ע"ד ה') עה"פ יודע כמביא למעלה תרגומו יצלף בקורנסא היך גבר דמרים ידיה, וזה כבאור הגמ' כאן כמנגדנא.
. (שם שם)