קריאה במקור

תורה תמימה על התורה · ויקרא · פרק 26 · פסקה 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אם בחקתי תלכו. ת"ר, אם בחקתי תלכו, אין אם אלא לשון בקשה, וכן הוא אומר (תהלים פא) לו עמי שומע לי כמעט אויביהם אכניע, ואומר (ישעיהו מ״ח:י״ח) לו הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך זאפשר לפרש כונת הדרשה, כי מצינו אם שהוא דרך בקשה ורצון כמו אם יהיה אלהים עמדי, וכאן נאות יותר לפרש הלשון אם עפ"י כונה זו, שהוא ע"ד בקשה ורצון מהקב"ה שילכו בחקתיו, יען כי לא נאות לפרש שהדבר רשות בידם לעשות כך או כך, כמו שרגיל בעלמא הלשון אם ואם, דהלא ידוע שאין הקב"ה חפץ בחובת האדם ורעתו, ולכן אע"פ שהברירה ביד האדם לנהוג כך או כך, כמ"ש הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, בכ"ז רצון הקב"ה שילכו בדרך טובה ולקבל עליהם השפעת ברכותיו. .
(ע"ז ה' א')
2
אם בחקתי תלכו וגו'. תני, רבי מאיר אומר, כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי, והיינו דכתיב אם בחקתי תלכו ואם בחקתי תמאסו חדאי לאו משום תנאי כפול לא היה צריך לומר ההיפך ואם לא תשמעו, דלא יתכן שינקה ה' את עושה רע. ומבואר בגמ' דלמ"ד לא בעינן תנאי כפול איצטריך בכל זאת לפרש ההיפך דלא נימא דאם לא ישמעו בקולו אזי לא ברכה ולא קללה, וקי"ל כר"מ, ועיין מש"כ ס"פ מטות. .
(קדושין ס"א ב')
3
אם בחקתי תלכו וגו'. תניא, אמר ר' לוי, בוא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, שהרי הקב"ה ברך את ישראל בעשרים ושתים ברכות, מן אם בחקתי תלכו עד קוממיות טמאל"ף שבאם עד תי"ו שבקוממיות, והיינו בעשרים ושתים אותיות שבא"ב, לבד הכפולות. וקללן בשמונה מן ואם בחקתי תמאסו עד ואת חקתי געלה נפשם ימן ו' שבואם עד מ' שבנפשם שמונה אותיות. , ואלו משה רבינו ברכם בשמונה וקללם בעשרים ושתים יאבמשנה תורה בפ' תבא מן ו' דוהיה אם שמוע עד מ' דלעבדם, ומן ו' עד מ' שמונה אותיות, וקללם בעשרים ושתים מן ו' דוהיה אם לא תשמע עד ה' דאין קונה, חשיב מן ו' עד ה' כל האלפא ביתא, דהיינו כ"ב אותיות. וכונת הענין שממדות הקב"ה שמדה טובה מרובה ממדת פורעניות, שלא כמדת האדם, ולכן כאן שבאו הדברים מהקב"ה קיצר בקללות והאריך בברכות. .
(ב"ב פ"ח ב')
4
אם בחקתי תלכו וגו'. תניא, אם בחקתי תלכו יכול אלו המצות, ת"ל ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם, הרי מצות אמורות, הא מה אני מקיים אם בחקתי תלכו – שתהיו עמלים בתורה יבמפרש הלשון חק שהן חקי התורה והמצוה המתבארים עפ"י הכללים והמדות הנדרשות ושנויי הלשונות ועפ"י הסברא והדמיון מלתא למלתא וכדומה, וזה מתבאר רק ע"י העמל בתורה בדקדוק ועיון, כנודע, וע"ד זה כונת הדרשה לקמן בפסוק י"ד בדרשה ואם לא תשמעו לי. .
(תו"כ)
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad