על הכלי. אין לי אלא בזמן שהוא יושב עליו והזב שם, מנין לעשות ריקם כמלא, ת"ל כלי כטר"ל מניין אפילו כשנגע הטהור בהכלי לא היה אז הזב עליו ג"כ טמא ת"ל כלי, ודי היה לכתוב והיושב על אשר ישב עליו הזב, ובא לרבות כל שהיא כלי של הזב אפילו שלא בשעה שהזב יושב עליה.
. (שם)
על הכלי. לרבות את המרכב ליען כי עד כה איירי במושב ומשכב, וא"כ הול"ל והיושב על מושב הזב, ומדכתיב על הכלי בא לרבות מרכב אע"פ שזה יוצא מכלל מושב ומשכב.
. (שם)
אשר ישב עליו. אין לי אלא שיושב עליו ונוגע בו, מניין לעשרה מושבות זו ע"ג זו ואפילו אבן מסמא לאאבן גדולה ונסמך על כמה בגדים והוא יושב עליו. וע' בתוס' נדה נ"ה א' באור רחב בענין אבן מסמא.
ת"ל והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב יטמא, מקום שהזב יושב ומטמא, ישב הטהור ויטמא לבר"ל כמו שהזב מטמא באופן כזה כפי שיתבאר לקמן פ' ט', כמו כן היושב על בגדים ואבן כזה שישב עליו הזב יטמא. וטעם הדיוק הוא מאריכות הלשון אשר ישב עליו הזב, דדי היה לכתוב והיושב על הכלי ההוא, והוי ידעינן דקאי על הכלי שישב עליו הזב דאיירי בפסוק ד'.
. (שם)