והיה כי יאמרו. בשורה רעה נתבשרו ישראל באותה שעה, שעתידה תורה שתשתכח מישראל, ויש אומרים בשורה טובה נתבשרו שעתידים לראות בנים ובני בנים רוללשון הראשון יתפרש הלשון כי יאמרו כמו כאשר יאמרו, דבר ודאי שכן יאמרו, ומדייק דאם הי' הכונה על לשון תנאי הו"ל לכתוב והיה אם יאמרו. . (שם)
מה העבודה הזאת. תנא ר׳ חייא, כנגד ארבעה בנים דברה תורה, בן רשע מהו אומר, מה העבודה הזאת לכם, מה הטורח הזה שאתם מטריחין עלינו בכל שנה ושנה, מכאן שהוציא עצמו מן הכלל, אף אתה אמור לו בעבור זה עשה ה׳ לי (י"ג ח׳) לי עשה לאותו האיש לא עשה, אלו היה שם לא היה ראוי להגאל לעולם ראמ"ש כנגד ארבעה בנים דברה תורה, הכונה ד' מיני שאלות שונות כתובות בתורה בענין זה, ובפרטם הם בפסוק זה ולקמן פרשה י"ג פסוק ח' ופסוק י"ד ובפ' ואתחנן ו' כ"ט, ומסדר כל שאלה לבן מיוחד לפי רוחה וענינה, וכינה לא' רשע ולא' חכם ולא' תם ולא' שא"י לשאול, ולכאורה צ"ע שמביא לתשובה פסוק אחר בעוד שלפי הפשט התשובה כאן מבוארת במקומה ואמרתם זבח פסח הוא וגו', ונראה דלא ניחא לי' לפרש דהאי ואמרתם הוא לתשובה על השאלה, משום דכיון דרשע הוא והוציא עצמו מן הכלל מה תספיק לו התשובה הזאת, כי הלא הוא רואה שזבח פסח הוא ויודע ענינו ובכ"ז שואל לכונה רשעית, ולכן מפרש שבאמת אין משיבין לו לשאלתו מאומה וכמש"כ אל תען כסיל כאולתו רק אומרים לו שאילו היה שם לא היה נגאל, משום דהרשעים מתו בג' ימי אפלה, כנודע, והלשון ואמרתם זבח פסח שבכאן הוא ענין מיוחד, שבכלל מצוה לומר לשון זה בשעת הפסח וכפי שיתבאר. . (ירושלמי פסחים פ"ט ה"ד)