לכל עמו. א"ר יוסי ב"ר חנינא, אף על עמו מר [ואזול ר׳ יוסי ב"ר חנינא לטעמיה, דאמר] שלש גזירות גזר פרעה, בתחלה אם בן הוא והמתן אותו, ואחר כך גזר היאורה תשליכוהו, ולבסוף אף על עמו גזר לאיתבאר יותר על פי מ"ד במ"ר ובתנחומא יום שנולד משה אמרו אצטגניני פרעה היום נולד מושיען של ישראל ואין אנו יודעין אם מצרי אם ישראלי הוא ועמד וקיבץ כל עמו ובקש מהם ליתן לו הנולדים ביום ההוא, וזהו אף על עמו גזר, וע' בדרשה הבאה. . (סוטה י"ב א׳)
היאורה תשליכוהו. ראו אצטגניני פרעה שמושיען של ישראל במים הוא לוקה, עמדו וגזרו כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, כיון דשדיוהו למשה, אמרו, תו לא חזינן בההוא סימנא ובטלו לגזירתייהו, והם אינם יודעים שעל מי מריבה הוא לוקה לבכלומר שטעו בזה, וע"ע לפנינו פ' חקת בפסוק מי מריבה, וקצת צ"ע לפי"ז שטעו בהשקפתם א"כ איך עבר הסימן אחרי שנשלך ליאור, וצ"ל שבאמת היה הסימן כולל שני הענינים השלכה ליאור ומי מריבה, והיינו כל מה שיארע לו על המים, וכשהושלך ליאור נעשה איזה שינוי באותו הסימן, וסברו הם שבזה עבר כל הענין, ובאמת עדיין נשאר רושם וסימן למי מריבה, ונ"ל לדייק זה מלשון שאמרו תו לא חזינן כההוא סימנא, ולא אמרו תו לא חזינן ההוא סימנא, אלא שרק הסימן הקודם עבר ונשאר ברושם אחר בשינוי, וזה היה טעותם, ומדויק הלשון כההוא. . (שם שם ב')