רק עץ וגו'. תניא, רק עץ אשר תדע – זה אילן מאכל, כי לא עץ מאכל הוא – זה אילן סרק, וכי מאחר שסופינו לרבות כל דבר, מה ת"ל כי לא עץ מאכל הוא – להקדים סרק למאכל, יכול אפילו מעולה בדמים, ת"ל רק סגיתכן דמדייק יתור המלות אשר תדע, דדי הי' לכתוב רק עץ אשר לא עץ מאכל הוא, ולכן מפרש דהלשון אשר תדע מורה על הידיעה המוחלטת כי העץ הזה מעכב פתיחת המצור, ומכיון שאתה יודע בהחלט זה, הרי אין לך דבר שיעמוד לך למפגע ולעכוב אלא תקוץ אפילו עץ מאכל, וזהו שאמר רק עץ אשר תדע [כי היא מעכבת לך] ממילא זה אילן מאכל, ר"ל אפילו אילן מאכל, כי אין לך דבר שעומד בפני העכוב, והמלה זה שבכאן היא במקום מלת אפילו, וכמו שהי' אומר אפילו אילן מאכל, והלשון כי לא עץ מאכל הוא בא להורות להקדים סרק למאכל, שאם יש לפניך לקוץ אילן סרק וגם אילן מאכל כדי שתוכל לפתוח המצור אקוץ מקודם האילן סרק, כי פן ואולי יהיה די בכך ולא תצטרך לקוץ גם אילן מאכל, ורק אם דמי האילן סרק שוה יותר לבנין משבח האילן מאכל מותר לקוץ מקודם האילן מאכל, דכן משמע הלשון רק עץ אשר תדע שמבואר שלכתחלה צריך לקצץ אילני סרק ורק כשאינו מספיק אז מותר לקוץ גם אילני מאכל ווכמש"כ, ובזה הדרשה מבוארת.
.
(ב"ק צ"א ב')
(ב"ק צ"א ב')