ואתחנן. כמה ישהא בין תפלה לתפלה בכשמתפלל ב' תפלות, כגון בין שחרית למוסף, או היכי ששכח ולא התפלל שצריך להשלימה כשמתפלל תפלה שלאחריה ומתפלל שתים, וטעם השהוי נראה משום דאין עושין מצות חבילות כמ"ש בסוטה ח' א'.
, רב הונא ורב חסדא, חד אמר, כדי שתתחונן דעתו עליו דכתיב ואתחנן אל ה' גר"ל עד כדי שתהא דעתו מיושבת להתפלל בלשון תחנה.
, וחד אמר כדי שתתחולל דעתו עליו דכתיב (פ' תשא) ויחל משה דגם זה כעין פירוש שתתחונן, ובלישנא בעלמא פליגי, ובירושלמי כאן מבואר דהוא כדי שיעור הילוך ד' אמות, ועיין באו"ח סי' ק"ה ולפנינו בפ' תשא שם. –
ועיין בשו"ת הרשב"א סי' תל"ו, דהש"ץ אחר תפלה בלחש יעמוד כדי הלוך ד' אמות קודם שיחזור למקומו להתפלל לפני הצבור, וזה נסמך ג"כ על דרשות שלפנינו, ובב"י לאו"ח סי' קכ"ג כתב דיחיד לאחר תפלת י"ח יחזור למקומו אחר שיעור הלוך ד' אמות, והב"ח כתב אחר שיתחיל הש"ץ, ומכאן משמע כב"י, שהרי מבואר כאן דשיעור שהיה הוא כדי שתתחונן או כדי שתתחולל דעתו עליו, ומבואר בירושלמי דשיעור זה הוא כדי הלוך ד' אמות, ודו"ק. .
(ברכות ל' ב')
ועיין בשו"ת הרשב"א סי' תל"ו, דהש"ץ אחר תפלה בלחש יעמוד כדי הלוך ד' אמות קודם שיחזור למקומו להתפלל לפני הצבור, וזה נסמך ג"כ על דרשות שלפנינו, ובב"י לאו"ח סי' קכ"ג כתב דיחיד לאחר תפלת י"ח יחזור למקומו אחר שיעור הלוך ד' אמות, והב"ח כתב אחר שיתחיל הש"ץ, ומכאן משמע כב"י, שהרי מבואר כאן דשיעור שהיה הוא כדי שתתחונן או כדי שתתחולל דעתו עליו, ומבואר בירושלמי דשיעור זה הוא כדי הלוך ד' אמות, ודו"ק. .
(ברכות ל' ב')