לכם יהיה לאכלה. אמר רב יהודה אמר רב, אדם הראשון לא הותר לו בשר לאכילה, שנאמר לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ – ולא חית הארץ לכם. ואע"פ דכתיב (פ' כ"ח) ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת, הנהו למלאכה סוומצינו ששייך מלאכה בדגים ובעופות כמ"ש בב"ק נ"ה א' הנהיג בעיזא ושבוטא, ופירש"י קשר קרון לדג שבים ולעז ביבשה על שפת הים ושניהם מנהיגין אותו, וכן מצינו דישה באווזין ותרנגולין (ב"מ צ"א ב'), וכן החיות, ואפילו הנחש, היו משמשין לו לאדם בשעת הבריאה. –
ודע דעפ"י דרשא זו יש להסביר מה שמצינו במדרשים דממספר השבע מצות שנצטוו ב"נ חסרה מצות אבר מן החי לאדה"ר [לא כסוגית הגמ' בסנהדרין כ"ו ב' והרמב"ם בריש פ"ט ממלכים תפס עיקר בהמדרש עי"ש בכ"מ] ודבר זה צריך טעם, ולפי דרשא זו יתבאר היטב, דכיון שנאסרה עליו אכילת בשר בכלל ממילא לא שייך בו צווי על איסור אבר מן החי, אבל כשבא נח והותר לו בשר – נצטוה אז על אבר מן החי.
והנה דעת מ"ד זה דאיסור אכילת בשר נמשך עד הזמן שיצא נח מן התיבה, ומסמיך זה דכתיב שם כירק עשב נתתי לכם את כל, דבכללו גם בשר, ולא נתבאר בכלל טעם איסור אכילת בשר לאדה"ר, ומצאתי במדרש אגדה על התורה [נדפס מכ"י בוויען תרנ"ד] וז"ל, הותרה בשר לנח לפי שהקריב קרבן, ועוד שהכל למיתה עומדים, אבל לאדם לא הותר, לפי שהכל לחיים עמדו עד שחטא. ונגזרה גזירה על כל בריה למות, עכ"ל, והענין מבואר .
(סנהדרין נ"ט כ')
ודע דעפ"י דרשא זו יש להסביר מה שמצינו במדרשים דממספר השבע מצות שנצטוו ב"נ חסרה מצות אבר מן החי לאדה"ר [לא כסוגית הגמ' בסנהדרין כ"ו ב' והרמב"ם בריש פ"ט ממלכים תפס עיקר בהמדרש עי"ש בכ"מ] ודבר זה צריך טעם, ולפי דרשא זו יתבאר היטב, דכיון שנאסרה עליו אכילת בשר בכלל ממילא לא שייך בו צווי על איסור אבר מן החי, אבל כשבא נח והותר לו בשר – נצטוה אז על אבר מן החי.
והנה דעת מ"ד זה דאיסור אכילת בשר נמשך עד הזמן שיצא נח מן התיבה, ומסמיך זה דכתיב שם כירק עשב נתתי לכם את כל, דבכללו גם בשר, ולא נתבאר בכלל טעם איסור אכילת בשר לאדה"ר, ומצאתי במדרש אגדה על התורה [נדפס מכ"י בוויען תרנ"ד] וז"ל, הותרה בשר לנח לפי שהקריב קרבן, ועוד שהכל למיתה עומדים, אבל לאדם לא הותר, לפי שהכל לחיים עמדו עד שחטא. ונגזרה גזירה על כל בריה למות, עכ"ל, והענין מבואר .
(סנהדרין נ"ט כ')