1אשה חדשה. אין לי אלא חדשה, אלמנה וגרושה מניין, ת"ל אשה – מכל מקום פוחדשה פירושו בתולה, ואשה כוללת גם נשואה. , א"כ מה ת"ל חדשה, מי שחדשה לו, יצא מחזיר גרושתו שאין חדשה לו פזעיין מש"כ השייך לענין זה לעיל בפ' שופטים בפ' ומי האיש אשר ארס אשה, ומכאן מבואר דמותר להחזיר גרושתו במועד, דכיון דעיקר איסור זה הוא משום דאין מערבין שמחה בשמחה כמבואר לפנינו לעיל ס"פ ראה בפ' ושמחת בחגך, ומכיון דכאן כתיב ושמח את אשתו ונתמעט מחזיר גרושתו הרי דאין שמחה בזו, וא"כ לא שייך בזה עירוב שמחה בשמחת החג, ומותר להחזירה במועד.
ועיין בירושלמי ברכות פ"ט ה"ג קנה כלים חדשים מברך שהחיינו, ומפרש שם לא חדשים ממש אלא אפילו ישנים והמה חדשים לו, ור"ל אפילו כאלה שנשתמשו ביד אחר, וכן קיי"ל. וצ"ע בזה מכאן דמרבה אלמנה וגרושה מלשון אשה ולא מן חדשה בדרשה חדשה לו, הרי משמע דלשון חדשה פירושו חדשה ממש, ואולי יש לחלק בין כלים לאשה ע"פ ע"ש בסנהדרין כ"ב ב' אין אשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי יעו"ש, ולכן כל שאינה חדשה ממש אינה בכלל חדשה. .
(סוטה מ"ד א')
2לא יצא בצבא. יכול בצבא הוא דלא יצא אבל יספיק מים ומזון ויתקן הדרכים פחכמו מי שבנה בית חדש ולא חנכו ומי שנטע כרם ולא חללו ומי אשר ארש אשה ולא לקחה כמבואר בדרשה הבאה. , ת"ל ולא יעבור עליו לכל דבר, ומאחר דכתיב ולא יעבור, מה ת"ל לא יצא בצבא, לעבור עליו בשני לאוין פטמכאן מבואר דאלו שחוזרין ממערכי המלחמה שמכריזין עליהם ילך וישוב לביתו (פ' שופטים) מחויבים לשוב ולא שהוא רשות, ובפ' שופטים שם בארנו מענין זה בארוכה. .
(סוטה מ"ד א')
3ולא יעבר עליו. יכול שאני מרבה אף הבונה בית ולא חנכו, נטע כרם ולא חללו, ארס אשה ולא לקחה, ת"ל עליו, עליו אי אתה מעביר אבל אתה מעביר על אחרים צאיירי לענין אלו שאין יוצאין למלחמה וגם אין עוסקין בסיפוק מים ומזון ובתיקון דרכים כמבואר בדרשה הקודמת במי שנשא אשה חדשה, ואמר יכול שאני מרבה אף הבונה בית ולא חנכו וכו' שכשם שאין יוצאין למלחמה כך אין עוסקין בסיפוק מים ומזון ותיקון דרכים ת"ל ולא יעבור עליו לכל דבר [ומזה אנו ממעטין ענינים אלו בדרשה הקודמת] ודרשינן עליו אי אתה מעביר, ר"ל על הנושא אשה אין אנו מחמירין בזה, אבל אתה מעביר על אתרים, על הבונה בית ונטע כרם וכו' שעוסקין באלה. .
(שם שם)
4נקי יהיה וגו'. אלו שאין זזין ממקומם צאמוסב על הפרשה דפ' שופטים שיש היוצאים למלחמה וקודם המלחמה מכריז הכהן שישובו לביתם כמבואר שם, על זה אמר כאן דאלו אין זזין ממקומן כלל, כלומר שאין יוצאין מבתיהם כלל ואינם תלויים בהכרזת הכהן. בנה בית וחנכו, נטע כרם וחללו, הנושא את ארוסתו, הכונס את יבמתו, שנאמר נקי יהיה לביתו וגו', לביתו – זה ביתו, יהיה – זה כרמו צבדהיה יכול לכתוב נקי יהיה לביתו וכתיב יהיה – מרבה אף זה שנטע כרם וחללו שגם הוא נקי. , ושמח את אשתו – זו אשתו, אשר לקח – להביא את יבמתו צגדהמלות אשר לקח מיותרים, אחרי דהלשון את אשתו מוסב על הקודם כי יקח איש אשה, ודריש לרבות את יבמתו דכתיב גם בה הלשון לקיחה, ולקחה לו לאשה. .
(שם מ"ג א')
5שנה אחת וגו'. בנה בית וחנכו ולא שהה בתוכו י"ב חודש, נטע כרם וחללו ולא שהה בתוכו י"ב חודש אינן זזין ממקומן וכולהו למדין מן האשה, מה אשה צריכה י"ב חודש אף בית וכרם צריכים י"ב חודש צדבאור הלשון אינן זזין ממקומן כתבנו לעיל אות צ"א. ונראה בכלל הטעם בזה השיעור ע"פ מש"כ בעל החנוך במצות ההויה בביתו שנה אחת עם אשתו, כי חפץ הקב"ה לחבב אשה על בעלה שלא יהא לבו פנוי לזרות, ומתוך שמטבע האדם לאהוב ולהוקיר את כל דבר שרגיל ומצוי בו [וכמ"ש (סוטה מ"ז א') שלשה חנות הן וכו' יעו"ש], לכן צותה התורה שיהיה נקי לביתו שנה אחת כדי שיתרגל עמה, יעו"ש. וע"פ זה יש להוסיף טעם בצורך ענין זה גם בבית ובכרם מפני שכדי שיכונן קיום העולם ע"י חבוב קניני האדם על האדם צריך שיתקרב לבו אל קניניו באהבה, ודו"ק. ולדעת בעל החנוך אסור לצאת גם לענינים אחרים לזמן מרובה בשנה ראשונה. –
ושיעור י"ב חודש לענין התקרבות יתירה לא נתבאר, ונראה ע"פ מ"ש בברכות נ"ח ב' דשיעור שכחה גמורה הוא י"ב חודש, וכן שיעור יאוש והיסח הדעת (ב"מ כ"ח א'), ולפי"ז י"ל שכמו שהיסח הדעת הגמורה בא לאחר י"ב חודש כך תפיסת הזכרון בהחלט גמור בא ג"כ לאחר י"ב חודש, כי זה לעומת זה הטבעה הטבע בכחות נפש האדם. .
(ירושלמי סוטה פ"ח ה"ח)
6שנה אחת ושמח. מכאן למדו לברך בסעודה שעושין אחר הנשואין מחמת הנשואין שהשמחה במעונו כל י"ב חודש צהר"ל אחרי דעל כל השנה אמרה תורה ושמח. וכתב הטור באה"ע סי' ס"ב דהאידנא ערבה כל שמחה נכונה ולכן אין אומרים שהשמחה במעונו אלא בשבעת ימי המשתה. וכתב בס' רה"ז דהא דאבל אסור בשמחה י"ב חודש הוא מפני שהוא היפך השמחה ששיעורו י"ב חודש, והוא ע"ד הכתוב והפכתי חגיכם לאבל וכו' וכמו שדרשו מה חג שבעה אף אבלות שבעה, כך מה שמחה י"ב חודש אף העדר השמחה באבל י"ב חודש, ודו"ק. [חדושי ריטב"א לכתובות ח' א']