וידר ישראל נדר. פתח חד אמורא ואמר, המחזיק בנכסי הגר מה יעשה ויתקיימו בידו, יקח בהם ס"ת, ורב נחמן בר יצחק אמר, אפילו כותב בהו תפילין, אמר רב ששת, אפילו בעל בנכסי אשתו, רבא אמר, אפילו עבד עסקא ורווח, רב פפא אמר, אפילו מצא מציאה, א"ר חנן, מאי קרא, דכתיב וידר ישראל נדר וגו' הכל אחד תפס ענין כזה שתמוה בעיני אנשים מפני קלות ההרוחה ושלטא בהו עינא בישא. והא דתפס אפילו עבד עסקא ורווח, אע"פ שהוא דבר רגילי, צ"ל דאיירי שרווח במדה יתירה על הרגיל. וענין עשיית מצוה מכסף אלו הוא ע"פ מ"ש בכתובות ס"ו ב' משל משלו בירושלים מלח ממון חסר, ופירש"י הרוצה למלוח ממונו, כלומר לגרום שיתקיימו יחסרנו לצדקה, וחסרונו זהו קיומו. ומה שתפס מקנית ס"ת יתבאר באות הבא.
ור' חנן דריש מניין רמז בקרא דעל ידי דעביד בהו מצוה יתקיימו בידו, דכתיב וידר ישראל נדר אם נתן תתן וכו' והחרמתי ומפרש והחרמתי מענין הקדש כמו (פ' קרח) כל חרם קדש קדשים הוא לה'. ומה שתפס רק אלו שתי המצות, קנין ס"ת ותפילין, י"ל משום דעיקר תכלית קנינם כפי שמפרש הוא כדי שיתקיימו חפציו וממונו וכמש"כ, לכן יותר נאות לו לעשות מהם ג"כ מצות שזכותם קיים לעד וכמ"ש בכתובות נ' א' על הפ' הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד זה הכותב ספרים ומשאילן לאחרים, ודין תפילין כדין ס"ת כמש"כ התוס' בר"ה י"ז א' ולפנינו בפ' בא. .
(עירובין ס"ד ב')
ור' חנן דריש מניין רמז בקרא דעל ידי דעביד בהו מצוה יתקיימו בידו, דכתיב וידר ישראל נדר אם נתן תתן וכו' והחרמתי ומפרש והחרמתי מענין הקדש כמו (פ' קרח) כל חרם קדש קדשים הוא לה'. ומה שתפס רק אלו שתי המצות, קנין ס"ת ותפילין, י"ל משום דעיקר תכלית קנינם כפי שמפרש הוא כדי שיתקיימו חפציו וממונו וכמש"כ, לכן יותר נאות לו לעשות מהם ג"כ מצות שזכותם קיים לעד וכמ"ש בכתובות נ' א' על הפ' הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד זה הכותב ספרים ומשאילן לאחרים, ודין תפילין כדין ס"ת כמש"כ התוס' בר"ה י"ז א' ולפנינו בפ' בא. .
(עירובין ס"ד ב')