1כי יסיתך. סתם הסתה באכילה ובשתיה ידע"ד ההוה נקט, דעיקר הסתה במאכל ובמשתה, שמתוך כך הלבבות מתקרבים, ובכל מקום שמצינו ענין פתוי והסתה כתיב גביה אכילה ושתיה, כמו בבנות מדין ויאכל העם וישתחוו וגו', ועיי"ש באגדות, ובאחאב כתיב (ד"ה ב' י"ח) ויזבח לו אחאב [ליהושפט] צאן ובקר ויסיתהו, וכן אמרו בסנהדרין ק"ג ב' גדולה לגימא שמקרבת את הרחוקים, וכ"א בזוהר פ' וארא אין יצה"ר מתפתה אלא מתוך אכילה ושתיית יין, אבל לענין חיוב בודאי אין נ"מ, ואם הסיתו בדברים לבד ג"כ חייב.
.
(שם ד ב')
2אחיך בן אמך. א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק, רמז לאיסור יחוד מן התורה, דכתיב כי יסיתך אחיך בן אמך, וכי בן אם מסית ובן אב אינו מסית, אלא לומר לך בן מתיחד עם אמו ואסור להתיחד עם כל העריות שבתורה טואינו מבואר כלל מה מקום כאן לרמז זה, וגם מאי שייכות הסתה למי שמותר או אסור להתייחד. ונראה שבא הענין בקיצור, ועיקר הכונה דמדסיים הכתוב כי יסיתך בסתר ומפרש בסמוך שאין המסית מסית אלא בסתר, לכן נקט בן אמך על דרך ההוה דדרך הבן להיות אצל אמו ושם הוי מקום סתר כמש"כ כל כבודה בת מלך פנימה [עיין לפנינו ר"ש וירא בפ' הנה באהל] ושייך שם הסתה בסתר, אך בכ"ז אין זה רק רמז בעלמא משום דבאמת אפשר לאדם להמציא מקום סתר גם עם אחיו מאביו, ומה דנקיט בן אמך משום דע"פ רוב אחים בני אם אחת הם יותר מקורבים באחוה וידידות ושייך בהו יותר הסתה וכלשון סוף הפסוק או רעך אשר כנפשך וכבדרשה הבאה.
ואמנם מ"ש ואסור להתייחד עם כל עריות שבתורה לאו דוקא עם כל אלא עם רוב, שהרי קיי"ל האיש מתייחד עם בתו, וכמרומז זה בפ' זה או בתך בסתר, וכן מתייחד אדם עם אשתו נדה אע"פ שאיסורה כעריות וכתובה בפ' עריות (פ' אחרי), וטעם הדבר משום דכיון דנתרת לאחר זמן לא חיישינן לתקלה. –
ובתשו' הרשב"א סי' תקכ"ז כתב דכל הרמזים ואיסורים אלו הם בעריות, אבל באשה דעלמא אפילו רמז ליכא, וקצת צ"ע שלא פירש דבריו דבפנויה איירי, אבל אשת איש כתובה בפ' עריות. ומה שכתב אפילו רמז ליכא צ"ל דכונתו דבתורה ליכא רמז, אבל בנביאים ובחז"ל רמוז ומפורש האיסור עוד מבית דינו של שם וכמבואר בסנהדרין כ"א ב' באותה שעה [במאורע אמנון ותמר] גזרו על היחוד דפנויה.
.
(קדושין פ' ב')
3אחיך בן אמך. וכי בן אם מסית ובן אב אינו מסית טזואע"פ דבדרשה הקודמת דריש לשון זה לענין היתר יחוד, עיי"ש. אך שם דריש כן רק על דרך רמז כמ"ש שם מפורש רמז ליחוד מה"ת מניין, וכאן דריש ע"ד פשטיה דקרא.
אמר אביי, לא מבעי קאמר, לא מבעי בן אב דסני ליה ומייעץ לו עצות רעות, אלא אפילו בן אם דלא סני ליה אימא יציית ליה, קמ"ל יזבן אב סני ליה משום דממעט ליה בחלק ירושתו, משא"כ בן אם זה יורש את אביו וזה יורש את אביו, ואין נוגעים זה בזה.
.
(שם שם)
4בסתר. מלמד שאין אומרים דבריהם אלא בסתר, וכן הוא אומר (משלי ז׳:ט׳) בנשף בערב יום באישון לילה ואפילה יחבזנות איירי הכתוב, ונסמך על המבואר באגדות שכל ענין זנות המבואר במשלי משל הוא על המינות ועבודת כוכבים.
[ספרי].