ואכלתם אתו בכל מקום. תניא, רבי עקיבא אומר, תרומה לכהן, מעשר ראשון ללוי, דכתיב ואכלתם אותו בכל מקום, מי שיכול לאכלו בכל מקום, יצא כהן שאינו יכול לאכלו בבית הקברות קכהובא לאפוקי מדעת ראב"ע וכמה חכמים כאן ובבבלי יבמות פ"ו ב' דמותר ליתן מעשר ראשון גם לכהנים משום דגם כהנים נקראו לוים, וכדכתיב ביחזקאל מ"ה והכהנים הלוים בני צדוק, ואי משום הא דכתיב ואכלתם אותו בכל מקום, יצא כהן שאינו יכול לאכלו בביה"ק, ס"ל דבכל מקום לאו דוקא בכל מקום ממש אלא בכל מקום פירושו בעזרה, ופריך ליה ר"ע וכי אפשר לומר כן והא כתיב אתם וביתכם, ואשה בעזרה מנין, והנה קי"ל כר"ע, וכבר כתבנו מענין זה בריש פסוק כ"ו ושם ביארנו, יעוי"ש.
. (ירושלמי מעש"ש פ"ה ה"ג)
אתם וביתכם. לימד על נשואה בת ישראל שנותנת רשות לתרום קכור"ל בת ישראל הנשואה ללוי יכולה ליתן רשות לשליח לתרום מעשר של בעלה ולהרים ממנו תרומת מעשר, ואין זה נקרא שלא מדעת, ודריש כן משום דא"א לומר דהכונה שמותרת לאכול במעשר בעלה דפשיטא הוא, דאחרי שאוכלת בתרומה שהיא חמורה, לא כש"כ שאוכלת במעשר הקל.
. (יבמות פ"ו א׳)
כי שכר הוא לכם. מלמד שאם עבד יטול ואם לא עבד לא יטול, מכאן אמרו, בן לוי שקיבל עליו כל עבודת הלוים חוץ מדבר אחד, אין לו חלק בלוים קכזהכונה היא דאחרי ששכורים הם לעבוד עבודה, א"כ מהראוי שיקבלו עליהם העבודה ואם אין מקבלים אין להם שכר. ומכאן כתב בא"ז דמותר לש"ץ ליטול שכר התפלה שהיא במקום עבודה ואין זה בכלל מה אני בחנם וכו', וצ"ל דדעתו כדעת הרשב"א [הובא בשו"ת ר"י צהלון סי' ק"ד] דהש"ץ עומד במקום הלוים המשוררים. ויש להעיר ממש"כ הפוסקים לענין יוהכ"פ דהש"ץ עומד במקום כהן העובד, ואולי יש לחלק בין יוהכ"פ שבא לכפר משאר ימות השנה, ואין להאריך.
[ספרי].