על ראשו. יכול ישרפנו שלם, הרי אני דן, נאמר כאן ראשו וכרעיו ונאמר בעולה (א' ח' ט') ראשו וכרעיו, מה להלן ע"י נתוח אף כאן ע"י נתוח מבעולה כתיב מפורש ונתח אותה לנתחיה. וע"ע בדרשה הבאה דבזה לא שוה לעולה, שהעולה ע"י הפשט משא"כ זה.
. (זבחים ג' א')
וקרבו ופרשו. יכול כמו בעולה ע"י הפשט אף כאן ע"י הפשט, ת"ל וקרבו ופרשו, כשם שפרשו בקרבו כך בשרו בעורו מאוהפרש ודאי שורפו בקרבו משום דמגונה הוא להוציאו בעין, כ"כ רש"י ע"פ הסברא, ויש להוסיף עוד דזה מרומז מדלא כתיב על קרבו ועל פרשו.
. (שם שם)
וקרבו ופרשו. וסמיך ליה והוציא, מלמד שמוציאו שלם מבנראה דקשה ליה המשך ענין הפסוקים, דהלא הפסוקים ואת עור הפר ואת כל בשרו וגו' על כרחיך לא קאי אענינא דפסוק הקודם, היינו להקטירו, דהא בפסוק שלאחריו כתיב מפורש דצריך לשרוף את כל הפר, וא"כ בהכרח קאי אענינא דפסוק שלאחריו, היינו אוהוציא, א"כ קשה הלשון והוציא את כל הפר, והלא כן היה ראוי לומר ואת עור הפר ואת כל בשרו יוציא אל מחוץ למחנה, ולכן דריש דלכן חלק הכתוב בלשון מיוחד והוציא את כל הפר, שמוציאו מחוץ למחנה כשהוא שלם ולא מנותח, ורק קודם השריפה ינתחנו, כמבואר בדרשה הקודמת.
. (שם שם)