1זאת תורת הנזיר. בין שיש לו כפים בין שאין לו כפים, בין שיש לו שער בין שאין לו שער קכבר"ל שהתנופה בכלל אינה מעכבת, ואע"פ דכתיב (בפסוק י"ט) ונתן על כפי הנזיר משום דאינה אלא למצוה אפילו בנזיר שיש לו כפים ולא לעכובא, ועיין במנחות י"ט א' ס"ל לרב דהתנופה בנזיר מעכבת משום דכתיב (פ' כ"א) כן יעשה כמו דכתיב חוקה דמי, וכל מקום שנאמר חוקה מעכב, אבל לא קיי"ל כמותו מפני דרשה זו, ולכן השמטנו אותה דרשה. אמנם צ"ע מאי שנא מסוטה דכתיב בה ונתן על כפיה וקיי"ל (סוטה כ"ז ב') אם היתה גידמת אינה שותה משום דכתיב ונתן על כפיה, וע' מש"כ בזה בפרשה הקודמת בפ' י"ח בדרשה ונתן על כפיה. –
ועיין לעיל בפסוק ז' בדרשה כי נזר אלהיו על ראשו דרשינן שם ג"כ בין שיש לו שער בין שאין לו שער, ולכאורה דרשה זו כפולה היא, אך י"ל דהתם אשמעינן דאע"פ שאין לו שער וא"א לקיים בו קדש יהיה גדל פרע שער ראשו, בכ"ז קדושת הנזירות עליו, וכאן אשמעינן דצריך לנהוג דיני טהרת הנזיר בגמר נזירותו אע"פ שא"א לקיים בו ולקח את שער ראש נזרו (פ' י"ח).
.
(שם שם ב')
2קרבנו לה׳ על נזרו. מלמד שצריך שיקדים נזרו לקרבנו ולא שיקדים קרבנו לנזרו קכגר"ל שהקדשת הקרבן צריך שיהיה אחר קבלת הנזירות, אבל אם הקדים והפריש קרבנו קודם שקיבל עליו נזירות אין קדושה חלה עליו.
.
(ירושלמי נזיר פ"ב ה"ט)
3קרבנו לה׳ על נזרו. מלמד שצריך קרבנו על נזרו ולא קרבן אחר על נזרו קכדר"ל דלהנזירות לא שייך רק קרבנות המיוחדים לנזירות שהם ג' בהמות (פ' י"ד), ואם נדר להביא יותר, הנה אף שמחויב לקיים נדרו בכ"ז אינם שייכים אל הנזירות שינהגו כמו קרבנות נזיר בלחם ויתר פרטי הדינים.
[ספרי].
4מלבד אשר תשיג ידו. וכי נזיר נדון בהישג יד, אלא קרבנו לה׳ על נזרו – שהפריש משלו, מלבד אשר תשיג ידו – שהפרישו לו אחרים קכהר"ל הנזיר בודאי אינו נדון בהשג יד דהיינו בקרבן עולה ויורד כמו בטומאת מקדש ומצורע שהעני מביא תורים ובני יונה, כי קרבן נזיר קבוע לעשיר ולעני בשוה, וא"כ הלא אין מבואר הלשון כפי אשר תשיג ידו, ולכן דריש דה"ק קרא, קרבנו שהפריש הוא משלו יביא על נדרו מלבד אשר תשיג ידו, מלבד אותו שאינו יכול להפריש משלו, שעני הוא ותשיג ידו לאחר זמן שאחרים יתנו לו יביאנו ויצא ג"כ. והרבותא היא דאע"פ דכתיב קרבנו בכ"ז יוצא גם בהפריש אחר לצרכו, וע"ע בסוגיא.
.
(תמורה י׳ א׳)
5כן יעשה. חלות ורקיקי נזיר מעכבין זה את זה, דכתיב כן יעשה קכוומבואר במנחות י"ט א' דכל מקום דכתיב כן יעשה כמו דכתיב חקה דמי, וכ"מ דכתיב חקה מעכב.
.
(מנחות כ"ז א׳)
6על תורת נזרו. תניא, אמר הריני נזיר לאחר שלשים יום ונזיר שמשון מעכשיו קכזושני מיני נזירות אלו סותרים זא"ז, דבנזיר סתם חייב בתגלחת לאחר שלשים יום ונזיר שמשון אסור בתגלחת לעולם [רק בהקלת שער] וא"כ איזו מהם תדחה.
, אמר ר׳ חנינא, מסתברא שתדחה נזירות תורה לנזירות שמשון, דכתיב כן יעשה על תורת נזרו, את שנזירותו תורה, יצתה נזירות שמשון שאינה תורה קכחרק הלכה למשה מסיני, וזה נקרא כנגד המפורש בתורה דברי סופרים או מדרבנן כמש"כ הרמב"ם בסה"מ שורש ב'.
.
(ירושלמי נזיר פ"א ה"ב)
7על תורת נזרו. תניא, יכול האומר הריני נזיר על מנת שאהיה שותה יין ומטמא למתים קורא אני עליו כפי נדרו אשר ידור, ת"ל כן יעשה על תורת נזרו קכטר"ל רק אם מקיים ככל תורת נזרו מבלי השאיר אף פרט אחד. ועיין מש"כ לעיל בפסוק ג' בענין זה.
[ספרי].