ויתן את הקטרת. אמר ר׳ יהושע בן לוי, בשעה שעלה משה למרום כל אחד מהמלאכים נעשה לו אוהב ומסר לו דבר, ואף מלאך המות מסר לו דבר, שנאמר ויתן את הקטורת ויכפר על העם, ואומר ויעמוד בין המתים ובין החיים, אי לאו דאמר ליה מי הוה ידע זלא ידעתי למה לא הביא הראיה מפסוק הקודם ממ"ש משה אל אהרן קח את המחתה ושים קטורת וכפר עליהם, וזה היה ראיה יותר מכרחת מהראיה שמביא מפסוק זה שמספר רק מעשה אהרן, משא"כ בפסוק הקודם הוי צווי דמשה. ואולי ניחא ליה להביא פסוק זה משום דבו נאמר ויעמוד בין המתים ובין החיים שזה יותר מפורש לענינו, ובודאי עשה כן ע"פ צוויו של משה, משא"כ פסוק הקודם אפשר לומר דמשה צוה להקטיר קטורת רק לעשות נ"ר להקב"ה ופן ואולי ירחם, ודו"ק.
גם י"ל דעיקר הראיה הוא מן ויעמד בין המתים וגו' והכונה דהנגף – מלאך המות – עמד על עמדו ולא עשה עוד מאומה וכמו ויך שלש פעמים ויעמד (מ"ב י"ג, י"ח), ודבר זה מסר לו המה"מ דאין לו שליטה בשעת הקטרת הקטורת.
. (שבת פ"ט א׳)
ויכפר על העם. תנא רב חנניא, מניין לקטורת שמכפרת, שנאמר ויתן את הקטורת ויכפר על העם, ותנא דבי ר׳ ישמעאל, על מה קטורת מכפרה על לשון הרע, מאי טעמא, יבא דבר שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי חמעשה הקטורת היה בחשאי בהיכל שהיה הכהן לבדו שם, כדתנן פורשים היו מן האולם ולמזבח בשעת הקטרה וכש"כ מן ההיכל, דילפינן מן וכל אדם לא יהיה באה"מ (פ' אחרי), וגם ענין לשון הרע על הרוב הוא בחשאי שהמספר לה"ר דרכו לספר בחשאי, ובמעשה פרשה זו היה ענין לשה"ר, כמש"כ אתם המיתם את עם ה', וכמש"כ לעיל. ואמנם על לשה"ר כזו שהיא בפרהסיא מכפרת המעיל של הכה"ג, דדרשינן יבא דבר שבקול [היינו הפעמונים שבמעיל המשמיעים קול] ויכפר על דבר שבקול, ע"ש הכתוב מברך רעהו בקול גדול, ומבואר לפנינו בפ' תצוה כ"ט א', יעו"ש.
. (זבחים פ"ח ב׳)