דן ידין. ההוא דהוי אמר דונו דיני כטבכל דבר משא ומתן שהי' לו עם אדם הי' רגיל לומר בוא עמי לדין, וגם הי' מעמיד כל דבר וענין על קו הדין. , אמרי שמע מינה מדן קאתי, דכתיב ביה דן ידין עמו לותעודת כל משפחה חביבה על בני אותה המשפחה. . (פסחים ד' א')
ידין עמו כאחד. א"ר יוחנן, שמשון דן את ישראל כאביהם שבשמים, שנאמר, דן ידין עמו כאחד לאדרשה זו והבאות אחריה נסמכות על מ"ש במ"ר, דכאן ניבא יעקב על שמשון בן מנוח שנקם מפלשתים, ודרשו דן ידין עמו – ינקום נקמת עמו מפלשתים, כמו כי ידין ה' עמו, ודריש כאן שהיה דן את ישראל כאביהם שבשמים, כלומר במשפטי צדק. ומפרש הלשון כאחד – כיחודו של עולם. אבל קשה, הלא טעם המפסיק [אתנח] הוא על מלת עמו, וא"כ מלת כאחד מוסב על שבטי ישראל ואיך זה מפסקי קראי בסכינא חריפא, אולי מפרש כל הפסוק במובן אחד בכפל לשון, דן ידין עמו, כאחד – ידין – את שבטי ישראל, והרבה פסוקים כאלה יש בתנ"ך. ומה שהכריח לחז"ל בכלל לדרוש המלה כאחד על הקב"ה, ולא פשוט כאחד שבטי ישראל, יען דאם כן מאי רבותיה שידין כאחד השבטים. . (סוטה י' א')