יששכר חמור גרם. א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי, מאי דכתיב (ישעיהו ל״ב:כ׳) אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור, אין זריעה אלא צדקה, שנאמר (הושע י׳:י״ב) זרעו לכם לצדקה, ואין מים אלא תורה, שנאמר (ישעיהו נ״ה:א׳) הוי כל צמא לכו למים, כל העוסק בתורה וגמילות חסדים זוכה לנחלת שני שבטים, זוכה לכילה כיוסף, שנאמר (פ' כ"ב) בנות צעדה עלי שור כזכילה היא חופה. ואינו מובן כל כך הראיה מפסוק זה, אבל האמת נראה כגירסא שמצאתי בנוסחא ש"ס כת"י זוכה לנחלה כיוסף, וסמיך על תרגום אונקלוס בפ' בנות צעדה עלי שור, תרין שבטין יפקון מבנוהי יקבלון חולקא ואחסנתא, ואמתת גירסא זו נראה ממ"ש מקודם זוכה לנחלת שני שבטים, ומפרש בפרטיות, זוכה לנחלה כיוסף וזוכה לנחלה כיששכר, ולפי"ז צ"ל דהלשון בש"ס שלפנינו – לכילה, הוא פשוט ט"ס, וצ"ל לנחלה, ועיין באות הבא. וזוכה לנחלה כיששכר, שנאמר יששכר חמור גרם כחמתרגמינן עתיר נכסין. וכלל המשך ושייכות הזכות למעלת יוסף ויששכר מסמיך על הפסוק שמביא משלחי רגל השור והחמור, דשור נקרא יוסף כמש"כ (פ' ו') וברצונם עקרו שור, ויששכר מכונה חמור כמש"כ כאן יששכר חמור גרם. .
(ב"ק י"ז א')
(ב"ק י"ז א')