1כי ביום הזה יכפר. ביום הזה אע"פ שאין קרבנות ואין שעיר היום – יוהכ"פ מכפר קלגמפרש ביום הזה – ביום עצמו, ולא בסדר ענין היום דהיינו ע"י הקרבנות, ומשמע ליה זה מדתלה הענין כי ביום הזה יכפר לטעם ועניתם את נפשותיכם, ואם היה המובן דהיום מכפר רק ע"י הקרבנות מה תלי ענין הענוי בזה, אלא הפי' ביום הזה ביום עצמו, כמש"כ. ובטעם הדבר י"ל עפ"י מ"ד בסדר עולם שמשה רבינו עלה לשמים בז' בסיון וירד בי"ז בתמוז ושבר הלוחות ובי"ח בתמוז עלה ובקש רחמים עליהם וירד בכ"ח באב ופסל ב' לוחות אבנים ועלה בכ"ט באב וירד בי' בתשרי והלוחות בידו, ובאותו יום נתרצה הקב"ה לישראל שנאמר ויאמר ה' סלחתי, לפיכך הוי אותו היום יום סליחה וכפרה לדורות, ועיין בב"ב קכ"א א'.
.
(שם)
2יכפר עליכם. דרש ר' ישמעאל, עבר על לא תעשה ועשה תשובה, תשובה תולה ויוהכ"פ מכפר, שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם קלדענין התליה הוא להגן עליו מן היסורים. והנה מהפסוק שלפנינו אין הכרע דקאי רק אעבר על ל"ת ולא על עשה ואיסור כרת ומיתה, רק הענין יתבאר עפ"י המבואר באדר"ן פ' כ"ט [ותוכן הענין גם בסוגיא כאן] כתוב אחד אומר (ירמיהו ג׳:כ״ב) שובו בנים שובבים ארפא משובתכם, וכתוב אחד אומר כי ביום הזה יכפר עליכם, וכתוב אחד אומר (תהלים פ"ט) ופקדתי בשבטי פשעם ובנגעים עונם, וכתוב אחד אומר (ישעיהו כ״ב:י״ד) אם יכופר העון הזה עד תמותון, הרי מפסוק הראשון מבואר דתשובה מכפרת, ומפסוק השני דיוהכ"פ מכפר, ומשלישי כי יסורים מכפרין, ומרביעי כי מיתה מכפרת, וכדי להשוות הענינים מוקי סדר חלוקי הכפרות לפי ערך קלות וחומר העבירות, שאם עבר על מ"ע [דקילא מל"ת] אז תשובה לבדה מכפרת, ואם עבר על ל"ת [דקילא מאיסור כרת ומיתת ב"ד] תשובה ויוהכ"פ מכפרין, ואם עבר על איסור כרת ומיתת ב"ד אז תשובה ויוהכ"פ תלוין ויסורין ממרקין, ואם עבר על דבר שיש בו חלול השם דחמירא מכולהו אז תשובה ויוהכ"פ ויסורין תולין ומיתה גומרת הכפרה [דבענין זה איירי הפסוק דישעיה שהבאנו]. ובזה ענין דרשה זו שלפנינו מבואר, דכיון דעבירה על ל"ת היא מדרגה שניה לעבירות לכן צריך על זה מדרגה שניה לכפרה, והיינו תשובה עם יוהכ"פ, ודו"ק. ופשוט הדבר, דכל זה הוא רק כשעבר במזיד, אבל באונס או בשוגג פטור, וגם כל אלה הם בזמן שאין עבודת יוהכ"פ, אבל בזמן העבודה ידוע כי היה השעיר המשתלח והודוי עליו מכפר על כל העונות [אם עשו תשובה] כמבואר בפרשה זו ובסוגיא פ"ק דשבועות.
.
(יומא פ"ו א')
3מכל חטאתיכם לפני ה'. דרש ר' אלעזר בן עזריה, מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו, מכאן שעבירות שבין אדם למקום יוהכ"פ מכפר, ועבירות שבין אדם לחבירו אין יוהכ"פ מכפר עד שירצה את חבירו קלהיתכן דמדייק העדר סידור הלשון בפסוק זה, דהול"ל יכפר עליכם לפני ה' לטהר אתכם וגו', ומדכתיב מכל חטאתיכם סמוך ללפני ה' דייק שלפני ה' מוסב על מכל חטאתיכם, והיינו החטאים שהם לפני ה' ולא חטאים שבין אדם לאדם. ועיין באו"ח סי' תר"ז ולפנינו בפ' וירא בפסוק ועתה השב אשת האיש, ומש"כ שם.
.
(יומא פ"ה ב')
4לפני ה' תטהרו. חייבי אשמות תלויין שעבר עליהם יוהכ"פ פטורים להביא לאחר יוהכ"פ, דאמר קרא מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו, חטא שאין מכיר בו אלא המקום יוהכ"פ מכפר קלוידוע הוא דאשם תלוי בא על חטא כזה שאינו ידוע לכל אדם רק לה' לבדו, כגון אם אכל חתיכה אחת משתי חתיכות, אחת של חלב ואחת של שומן והחתיכה האחרת נאבדה, הרי שאין ידוע דבר ברור אם חטא או לא רק לה' לבדו, ואמר בזה כי אם עבר יוהכ"פ ולא הביא אשמו שוב א"צ להביא מפני שיוהכ"פ כפר עליו, אבל מי שחייב אשם ודאי, והיינו על חטא הידוע והוברר לו, כגון שאכל בשוגג חלב, לא נפטר ביוהכ"פ לבד, ויליף זה מלשון לפני ה' תטהרו, וכמבואר. ועיין לעיל בפ' כ"א בדרשה ומפשעיהם לכל חטאתם.
.
(כריתות כ"ה ב')