ויאהל עד סדום. תניא, רבי נהוראי אומר, אין לך אדם מתון בכל הכרכים יתר מסדומיים, שכן מצינו בלוט שחזר על כל ערי הככר ולא מצא מתונה כסדום, שנאמר ויאהל עד סדום זלא נתבאר מהיכי תיתא להגיד שבחם של אנשי סדום, ואף קשה שפתח באנשי סדום וסיים בעיר סדום, והגר"א הגיה במקום יתר מסדומיים – יתר מסדום, ועדיין צריך באור, ומפרשי התוספתא פירשו מתון מלשון ליחות ורטיבה, כמו ארץ מלחה מתרגמינן ארעא מתונתא, וגם עם פירוש זה עדיין אין הענין מבואר.
ונראה להגיה עוד במקום אדם – אדמה, ויהי המשך הלשון אין לך אדמה מתונתא [לחה] בכל הכרכים יתר מסדום, ויליף כן מן הלשון כי כולה משקה, ומעתה מבואר הענין מאד. .
(תוספתא שבת ס"ח)
ונראה להגיה עוד במקום אדם – אדמה, ויהי המשך הלשון אין לך אדמה מתונתא [לחה] בכל הכרכים יתר מסדום, ויליף כן מן הלשון כי כולה משקה, ומעתה מבואר הענין מאד. .
(תוספתא שבת ס"ח)