אכלוהו היום. ת"ר חייב אדם לאכול שלש סעודות בשבת, מאי טעמא, תלתא היום כתיבי, אכלוהו היום, כי שבת היום, היום לא תמצאוהו בשדה להובמכילתא איתא ביתר באור, מכאן לשלש סעודות בשבת, לפי שהיו רגילין לצאת בשחרית, אמרו נצא בשחרית, אמר להם משה אכלוהו היום, אמרו לו הואיל ולא יצאנו שחרית נצא בין הערבים, אמר להם כי שבת היום לה', ומה ת"ל היום לא תמצאוהו, לפי שהיו אומרים שמא לא נמצאהו גם למחר, אמר להם, היום אי אתם מוצאים אבל אתם מוצאים אותו למחר, ע"כ, ועיין פרטי דינים באו"ח סי' רצ"א. . (שבת קי"ז ב')
אכלוהו היום. א"ר שמעון בן פזי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא, כל המקיים שלש סעודות בשבת נצול משלש פורעניות, מחבלו של משיח, ומדינה של גיהנם, וממלחמת גוג ומגוג, דכתיב הכא יום וכתיב בחבלו של משיח (מלאכי ג׳:כ״ג) הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה', ובדינה של גיהנם כתיב (צפניה א׳:ט״ו) יום עברה היום ההוא, ובמלחמת גוג ומגוג כתיב (יחזקאל ל״ח:י״ח) ביום בוא גוג לולא נתבאר שייכות הענינים האלה לקיום מצוה זו, וקצת י"ל דעיקר הכונה היא לסעודה שלישית שעל הרוב קשה לאדם לקיים בה סעודה גמורה מפני שביעתו מסעודת שחרית, וכשמקיים כזה הוי זה תחלתה צער [שאוכל שלא לתאבון] וסופה רצון שמקיים המצוה כמאמרה, וכל אלה הענינים שחשיב כאן הם תחלתן צער וסופן רצון, וכשמקיים כזה נצול מהם. [שם קי"ח א׳]
כי שבת היום. א"ר לוי, אילו שמרו ישראל שבת אחת כתקונה מיד היה בן דוד בא, שנאמר כי שבת היום, ואומר (ישעיהו ל׳:ט״ו) בשובה ונחת תושעון – בשובה ונייחא תתפרקון לזדריש לשון היום כמו הדרשה הידועה אלמלי היו ישראל עושין תשובה יום אחד מיד היה בן דוד בא, שנאמר היום אם בקולי תשמעו [עיין בבלי סנהדרין צ"ח א' וירושלמי כאן], ומפרש בשובה ונחת של מנוחת שבת תושעון. [ירושלמי תענית פ"א ה"א]