כתנות עור. רב ושמואל, חד אמר, דבר הבא מן העור, וחד אמר, דבר שהעור נהנה ממנו לאושניהם מדייקים כי לפי פשוטו קשה, דלא מציע בשום מקום כתנות של עור ממש, וגם כפי המבואר באגדות דאדה"ר לא אכל בשר [ע"ל א' כ"ט], וגם שבאותו הדור לא היו מתים כל הברואים, א"כ הלא לא הי' נמצא כל עור בעולם, ולכן סבבו הכונה לענין אחר, וזה שאמר דבר הבא מן העור, אע"פ כי לפי מש"כ עדיין קשה הלא לא הי' עור בעולם, אך הכונה ממין כזה שסתמו בא מן העור, דהיינו צמר.
וחד אמר דבר שהעור נהנה ממנו, ויתכן שמפרש הלשון כתנות עור כמו כתנות לעור, והיינו הענין שהעור נהנה ממנו, מן הכתנת. ועיין בתוס' נדה כ"ה א' שכתבו וז"ל, דכתנות עור בעור אדם איירי כדמתרגמינן על משך בשריהון, עכ"ל, ולא נתבאר כונתם, וע' במפרשים, ולפי מש"כ יתבאר פשוט שמפרשים עור כמו לעור.
ובמ"ר כאן איתא, בתורתו של ר' מאיר מצאו כתוב כתנות אור באל"ף, וכתבו המפרשים בתורתו של ר"מ – בחדושי תורה שלו, אבל לדעתי אין הלשון בתורתו מכוון לפי' זה, ויותר נראה לפרש שהי' מדרכו של ר"מ לעשות רמזים וחדושים קצרים בצדי הגליון מהספר שלמד בו, שכן מצינו כ"פ הערות קצרות בשם ר"מ בלשון זה, כמו במ"ר בראשית, בספרי' דר"מ והנה טוב מאד – זה המות [עיי"ש לפנינו], בספרי' דר"מ כתוב ובן דן תושים [במקום ובני], ובירושלמי תענית פ"א ה"א, בספרי' דר"מ משא דומה – משא רומי, וה"נ כן.
והפי' כתנות אור באל"ף לא נתבאר, ונראה לפרש דהוא מלשון הפסוק (מלכים ב ד׳:ל״ט) ויצא אל השדה ללקט אורות, וכן (ישעיהו כ״ו:י״ט) כי טל אורות טלך, והוא מין צמח, והכונה שתפר להם הקב"ה כתנות מעלי צמחים, ויהיה זה מקביל ומכוון לעומת מה שכתוב מקודם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות, ועתה עשה להם הקב"ה מעלים ממין צמחים שונים כתנות שלמות. ודבר חילוף אל"ף בעי"ן מצינו פעמים רבות מפני שהם ממוצא אחד כנודע, וכמו גאל – געל, און – עון, גמיאה – גמיעה, ועוד, וע' ירושלמי ברכות פ"ח ה"ו. ומה שדחקו בכלל לר"מ לפרש המלה עור בחלוף אור יתבאר ע"פ מש"כ בריש האות הזה. .
(סוטה י"א א')
וחד אמר דבר שהעור נהנה ממנו, ויתכן שמפרש הלשון כתנות עור כמו כתנות לעור, והיינו הענין שהעור נהנה ממנו, מן הכתנת. ועיין בתוס' נדה כ"ה א' שכתבו וז"ל, דכתנות עור בעור אדם איירי כדמתרגמינן על משך בשריהון, עכ"ל, ולא נתבאר כונתם, וע' במפרשים, ולפי מש"כ יתבאר פשוט שמפרשים עור כמו לעור.
ובמ"ר כאן איתא, בתורתו של ר' מאיר מצאו כתוב כתנות אור באל"ף, וכתבו המפרשים בתורתו של ר"מ – בחדושי תורה שלו, אבל לדעתי אין הלשון בתורתו מכוון לפי' זה, ויותר נראה לפרש שהי' מדרכו של ר"מ לעשות רמזים וחדושים קצרים בצדי הגליון מהספר שלמד בו, שכן מצינו כ"פ הערות קצרות בשם ר"מ בלשון זה, כמו במ"ר בראשית, בספרי' דר"מ והנה טוב מאד – זה המות [עיי"ש לפנינו], בספרי' דר"מ כתוב ובן דן תושים [במקום ובני], ובירושלמי תענית פ"א ה"א, בספרי' דר"מ משא דומה – משא רומי, וה"נ כן.
והפי' כתנות אור באל"ף לא נתבאר, ונראה לפרש דהוא מלשון הפסוק (מלכים ב ד׳:ל״ט) ויצא אל השדה ללקט אורות, וכן (ישעיהו כ״ו:י״ט) כי טל אורות טלך, והוא מין צמח, והכונה שתפר להם הקב"ה כתנות מעלי צמחים, ויהיה זה מקביל ומכוון לעומת מה שכתוב מקודם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות, ועתה עשה להם הקב"ה מעלים ממין צמחים שונים כתנות שלמות. ודבר חילוף אל"ף בעי"ן מצינו פעמים רבות מפני שהם ממוצא אחד כנודע, וכמו גאל – געל, און – עון, גמיאה – גמיעה, ועוד, וע' ירושלמי ברכות פ"ח ה"ו. ומה שדחקו בכלל לר"מ לפרש המלה עור בחלוף אור יתבאר ע"פ מש"כ בריש האות הזה. .
(סוטה י"א א')