חכמים וידועים. [ואילו למעלה אמר (פ' י"ג) חכמים ונבונים וידועים, מאי טעמא לא אמר הכא נבונים] לפי שנבונים לא אשכח יבגמרא כאן הובא זה בענין שאמרו שזכתה לאה לבן כישכר דאפילו בדורו של משה לא היו כמותו, דאלו במשה נבונים לא אשכח ואלו בישכר כתיב (ד"ה א' י"ב) ומבני ישכר יודעי בינה לעתים. והנה לכאורה אין מבואר מ"ש דבדורו של משה לא נמצאו נבונים והא היו מבני ישכר, דלא שייך לומר שרק לדורות הבאים היו בעלי בינה בישכר, דהא כיון דזכתה לאה לזה למה לא תזכה להם מיד שאפילו בדורות הסמוכים כמו בדורו של משה ג"כ יעמדו ממנו נבונים.
ולכן נראה דבאמת כן הוא הדבר דגם בדורו של משה היו נבונים מישכר [ומה שהביאו מדה"י הוא משום דשם מצינו לשון זה] ובאמת הושיב מהם משה לשופטים, ומה שאמר ואלו נבונים לא אשכח – הכונה מכל יתר השבטים לבד מישכר, ולכן לא חשיב זה בפסוק, כי אף אם היה מישכר, אך מפני מעוטם בכמות לעומת מספר כל השופטים שהיו שבעת רבוא שמונת אלפים ושש מאות לא חשיב להו הפסוק. ועיין בס' הכוה"ק כאן מה שהביא מהגר"א, ואין כל באור להדברים, וגם לכאורה הם קשים מאוד, ובמה שבארנו הם מבוארים היטב, יעו"ש ודו"ק. .
(עירובין ק' ב')
ולכן נראה דבאמת כן הוא הדבר דגם בדורו של משה היו נבונים מישכר [ומה שהביאו מדה"י הוא משום דשם מצינו לשון זה] ובאמת הושיב מהם משה לשופטים, ומה שאמר ואלו נבונים לא אשכח – הכונה מכל יתר השבטים לבד מישכר, ולכן לא חשיב זה בפסוק, כי אף אם היה מישכר, אך מפני מעוטם בכמות לעומת מספר כל השופטים שהיו שבעת רבוא שמונת אלפים ושש מאות לא חשיב להו הפסוק. ועיין בס' הכוה"ק כאן מה שהביא מהגר"א, ואין כל באור להדברים, וגם לכאורה הם קשים מאוד, ובמה שבארנו הם מבוארים היטב, יעו"ש ודו"ק. .
(עירובין ק' ב')